90) בֵּית הַחֲלִיפוֹת עוֹדֵף עָלָיו מִכָּאן וּמִכָּאן; ט"ו אַמָּה רָחְבָּם, וְכָתְלָם עֶשֶׂר אַמּוֹת:

לִשְׁנֵי צִדֵּי הָאוּלָם בְּזָוִיּוֹת הַבַּיִת נִמְצָא "בֵּית הַחֲלִיפוֹת" שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בְּהֶדְיָא בַּנָּבִיא, רַק נֶאֱמַר (מ"א ט"ו): "אֲשֶׁר עַל אַחֲרֶיהָ וְאַתִּיקֶיהָא מִפּוֹ וּמִפּוֹ". [ציור 178 ב]

וּפֵרַשׁ רַשִּׁ"י: "תִּרְגֵּם יוֹנָתָן זָוִיּוֹת, כְּלוֹמַר עִם מֶשֶׁךְ בֵּית הַחֲלִיפוֹת שֶׁבְּזָוִיּוֹת הַבַּיִת". עַד כָּאן. וְכֵן בְּמִדּוֹת הַבַּיִת בַּנָּבִיא (פס' י"ב, י"ג, י"ד) לֹא הֻזְכַּר בְּהֶדְיָא, אוּלָם רַשִּׁ"י הִסְבִּיר שֶׁהַמְּדִידָה כּוֹלֶלֶת אֶת בֵּית הַחֲלִיפוֹת שֶׁהָיָה בְּבַיִת שֵׁנִי בִּשְׁתֵּי זָוִיּוֹת הָאוּלָם, בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם.

מְקוֹר לִמּוּד בֵּית הַחֲלִיפוֹת הוּא מִמַּסֶּכֶת מִדּוֹת (פ"ד מ"ז). וְשָׁם מַנִּיחִים אֶת הַסַּכִּינִים לִשְׁחִיטַת הַקָּרְבָּנוֹת, כַּאֲשֶׁר בְּצַד אֶחָד מַנִּיחִים אֶת הַסַּכִּינִים הַמְתֻקָּנִים, וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אֶת הַצְּרִיכִים תִּקּוּן (רבינו בפנים המאמר עמ' קע"ו). וְ'חֵלֶף' בְּעַרְבִית פֵּרוּשׁוֹ סַכִּין (רש"י זבחים כ' ע"א ד"ה רבי). וּלְכָל מִשְׁמֶרֶת יֵשׁ תָּא מִשֶּׁלָּהּ שֶׁשָּׁם הֵם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים. וְיֶשְׁנָם כ"ד חַלּוֹנוֹת לְכ"ד מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה. וְכָל מִשְׁמֶרֶת עוֹבֶדֶת שָׁבוּעַ. (הרמב"ם בהל' כלי המקדש פ"ח). וְכֵן דַּעַת רַשִּׁ"י (מס' יומא דף ל"ו ע"א) שֶׁיֶּשְׁנָם כ"ד חַלּוֹנוֹת מִבִּפְנִים, בְּתוֹךְ הַלִּשְׁכָּה. וְכֵן דַּעַת רַשִּׁ"י בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (נ"ו ע"א) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וְחַלּוֹנָהּ סְתוּמָה" – חַלּוֹנוֹת הָיוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת בָּעֳבִי כָּתְלֵי הַתָּאִים שֶׁבִּצְפוֹנוֹ שֶׁל הֵיכָל, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים סַכִּינֵיהֶם וְכוּ'. וְכֵן דַּעַת מַלְכַּת שְׁלֹמֹה (מידות פרק ד משנה ז') שֶׁהָיוּ כ"ד חַלּוֹנוֹת, וְכֵן דַּעַת תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל בְּיָכִין (שם). [ציור 179]

כָּאָמוּר, לְרַבֵּנוּ אֹרֶךְ בֵּית הַחֲלִיפוֹת מֵהַצָּפוֹן לַדָּרוֹם ט"ו אַמָּה כְּהֶסְבֵּר רַשִּׁ"י, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּבַיִת שֵׁנִי (מדות פ"ד מ"ז). עוֹד כָּתַב רַבֵּנוּ "וְכָתְלָם עֶשֶׂר" וְכַנִּרְאֶה שֶׁדִּבֵּר עַל מְדִידַת רֹחַב הַכֹּתֶל, מֵהַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, שֶׁל בֵּית הַחֲלִיפוֹת.

וּבִהְיוֹת שֶׁרֹחַב הַכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי שֶׁל הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת וְרֹחַב בֵּית הַחֲלִיפוֹת מֵהַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב רַק עֶשֶׂר אַמּוֹת, הֲרֵי שֶׁלַּחֲלַל בֵּית הַחֲלִיפוֹת יִשָּׁאֲרוּ חָמֵשׁ אַמּוֹת. מָה, אִם כֵּן, יִשָּׁאֵר לָנוּ לָעֳבִי הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי? עֳבִי הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי שֶׁל בֵּית הַחֲלִיפוֹת לֹא הֻזְכַּר בַּנָּבִיא וְלֹא בְּרַשִּׁ"י, וְלֹא בְּמִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן, וְלֹא בַּמְפָרְשִׁים.* עַל כָּרְחֵנוּ נֹאמַר מִסְּבָרָה שֶׁעָבְיוֹ קָטָן, כְּגוֹן אַמָּה אַחַת, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָחוֹת לַחֲלַל בֵּית הַחֲלִיפוֹת הַמְשַׁמֵּשׁ, כָּאָמוּר, לִגְנִיזַת הַסַּכִּינִים וְהִלּוּךְ בַּמָּקוֹם, דְּהַיְנוּ נְגִישׁוּת לְתָאֵי גְּנִיזַת הַסַּכִּינִים.

וּמֵהַצָּפוֹן לַדָּרוֹם חֲלַל בֵּית הַחֲלִיפוֹת עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְחוֹמָתוֹ הַחִיצוֹנִית חָמֵשׁ אַמּוֹת, סַךְ הַכֹּל בֵּית הַחֲלִיפוֹת ט"ו אַמָּה כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּבַיִת שֵׁנִי (מדות פ"ד מ"ז). [ציור 178ג]

עַיֵּן "לְשִׁכְנוֹ תִּדְרְשׁוּ" חֵלֶק א פֶּרֶק מא פס' יב-טו ברש"י.