Midot-14 – בית המקדש השלישי

בית המקדש השני

מסכת מידות – פרק ב'

משנה ה' – עזרת הנשים

משנה ה' - עזרת הנשים

עֲזָרַת הַנָּשִׁים (א) הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ, עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ (ב) [ציור 11א]. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּאַרְבַּע מִקְצֹעוֹתֶיהָ, שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים אַמָּה.

וְלא הָיוּ מְקוּרוֹת (ג). וְכָךְ הֵן עֲתִידוֹת לִהְיוֹת (ד), שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מו, כא-כב) "וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל-הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וַיַּעֲבִרֵנִי אֶל-אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר, וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת". וְאֵין "קְטֻרוֹת" אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקֹרוֹת. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת? דְּרוֹמִית מִזְרָחִית: הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים [ציור 11ב], שֶׁשָּׁם הַנְּזִירִין מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶן, וּמְגַלְּחִין אֶת שְֹעָרָן, וּמְשַׁלְּחִים תַּחַת הַדּוּד. מִזְרָחִית צְפוֹנִית: הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הָעֵצִים[ציור 11ג], שֶׁשָּׁם הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מַתְלִיעִין הָעֵצִים; וְכָל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תּוֹלַעַת, פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

להמשך המשנה >

ציור 11

רבי עובדיה מברטנורה

אורך. מן המזרח למערב.

על רוחב. מן הצפון לדרום.

קטורות אלא שאינן מקורות. מלשון "והנה עלה קיטור הארץ" (בראשית י"ט), כלומר מעלות עשן, לפי שאין להן תקרה.

ומשלחים תחת הדוד. לשרפן באש שתחת היורה שמבשלים בה השלמים, דכתיב (במדבר ו') "ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים".

מתליעין בעצים. מסירין העצים שנמצא בהן תולעת, לפי שהן פסולים למערכה.

א) עזרת נשים. היא חומת העזרה החיצונה והמקום קרוי כן:

ב) היה קל"ה על קל"ה. והכל פנוי חצר גדולה חוץ שבד' מקצעותיה של ארבעים כל אחת ואחת ואיני יודע אם מרובעות היו אבל של יחזקאל היו ארבעים אורך ושלשים רוחב ולסוף קל"ה אמות היתה חומה והבדילה בין עזרת נשים לעזרת ישראל מלבד ט"ו מעלות העולות מתוכה לעזרת ישראל כמפורש:

ג) ולא היו מקורות. הלשכות האלה אלא כמין חצרות הן:

ד) וכן הן עתידות להיות. של יחזקאל לעתיד לבא חצרות בלא תקרה כדי לבשל בתוכן את זבח העם שלמי התודה ואיל נזיר ככתוב במשנה. ויוציאנו מחצר הפנימית היא עזרת ישראל אל החצר החיצונה היא עזרת נשים וחומה גבוהה היתה שם בין שתי שערים אלים ואולמים כמו שכתוב אלא שאינן מקורות ואומר אני מה לשון קטורות מקטרן תרגום קיטור. העשן של המבשלים עולה למעלה שאין על גביהן תקרה היא מרפסת המהלכת סביב כל החצר החיצונה ללשכות אל הרצפה במקרא מפורש ולימדנו קטורות שעל אותן מקצועי החצר פוסקת אותה הרצפה כדי להעלות עשן למעלה:

המשך המשנה >

צְפוֹנִית מַעֲרָבִית: הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַמְצֹרָעִים (ה) [ציור 12א]. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית: אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וָשֶׁמֶן, הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָה [ציור 12ב]. וַחֲלָקָה הָיְתָה (ו) בָּרִאשׁוֹנָה (1), וְהִקִּיפוּהָ כְּצוֹצְרָה, שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן, וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעֹרָבִין. וַחֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה מַעֲלוֹת [ציור 12ג] עוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ (ז) לְעֶזְרַת יִשְֹרָאֵל, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה מַעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁעֲלֵיהֶן הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר (ח). לא הָיוּ טְרוּטוֹת (ט), אֶלָּא מֻקָּפוֹת כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה.

ציור 12

רבי עובדיה מברטנורה

לשכת מצורעים. ששם המצורעים טובלים בשמיני לטהרתן כשבא להכניס ידו בפנים למתן בהונות ואף על פי שטבל מבערב.

אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת. מכלל דרישא כולה רבי אליעזר בן יעקב קאמר לה, והכי מוכח בגמרא ביומא דסתם מתניתין דמדות רבי אליעזר בן יעקב היא.

וחלקה היתה בראשונה. פירש רמב"ם, פרוצה, שלא היתה מוקפת מחיצה.

כצוצטרה. כמו גזוזטרא הקיפו סביב לעזרת נשים, שיהיו הנשים עומדות למעלה על הגזוזטרא ואנשים למטה לראות בשמחת בית השואבה, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש.

חמש עשרה מעלות. גובה קרקע עזרת ישראל מעזרת נשים.

לא היו תרוטות. ארוכות ובעלי זויות כדרך כל המעלות, אלא עגולות כחצי גורן עגולה.

ה) היא היתה לשכת המצורעים. ששם היו טובלין תיכף להכניס ידיהם לבהונות להזות עליהן מדם האשם והשמן שכל הנכנס לעזרה טעון ביאת מים והלשכה לא נתקדשה:

ו) וחלקה היתה. כל חומת העזרה החיצונה פנויה מכולם בראשונה ולבסוף הקיפוה בסיסטרא זיזין וגזוזטראות נעצו בחומה ובנו עליה תקרה ומרפסת לצורך שמחת בית השואבה המפורש בסוכה שלא יתערבו שם אנשים ונשים:

ז) מתוכה. מעזרת נשים לעזרת ישראל:

ח) עומדים בשיר. לוים בתחלת עזרת ישראל אצל שער נקנור:

ט) ולא היו טרוטות. לא היו המעלות עולות כשורה זו על זו כמעלות החיל וכמעלות האולם אלא מוקפות היו בהיקף ועיגול אחת הנה ואחת הנה כעוגל חצי הלבנה כדי שלא יעלו יותר מדאי עד עזרת ישראל לשון טרוטות איני יודע לכוין:

1) וחלקה הייתה בראשונה והקיפוה כצוצרה.

קטע זה דן בהוספות שעשו בעזרת נשים לחגיגות שמחת תורה במשך השנים ועשו קומה ב' לנשים לצניעות והגברים רקדו למטה והלויים שרו אז לעם על ט"ו המעלות. אבל בשאר ימות השנה שירת הלויים בניסוך היין היתה על הדוכן. כן דעת הרמב"ם המאירי התוס' יו"ט ועוד.