לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מ' פסוק ז'
(יחזקאל מ' פסוק ז')
ז וְהַתָּ֗א קָנֶ֨ה אֶחָ֥ד אֹ֙רֶךְ֙ וְקָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וּבֵ֥ין הַתָּאִ֖ים חָמֵ֣שׁ אַמּ֑וֹת וְסַ֣ף הַ֠שַּׁ֠עַר מֵאֵ֨צֶל אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃
ביאור: והחדר שיעור קנה אחד שהוא שש אמות אורכו ושיעור קנה אחד שהוא שש אמות רוחבו (שהיה מרובע) וכתלים מפסיקים בין תא לתא חמש אמות ומזוזת השער ממקום האולם המחובר לשער מבפנים שיעור קנה אחד, שהוא שש אמות.
– תרגום –
ז) וּתְוָא קַנְיָא חַד אוּרְכָּא וְקַנְיָא חַד פּוּתְיָא וּבֵין תָּוַיָא כָּתְלָא חֲמֵשׁ אַמִין וְסִפָּא דְתַרְעָא מִקֳבֵיל אוּלַמָא דְתַרְעָא מִלְגָיו קַנְיָא חָד: ח וּמְשַׁח יַת אוּלַמָא דְתַרְעָא מִלְגָיו קַנְיָא חָד:
(ז) והתא. הוא יציע שקורין אפנדי"ן בלע"ז והיה שלשה מימין השער ושלשה מן השמאל כמו שאמור בענין והתאים סמוכין לכותל המזרחי של עזרת נשים מבחוץ כלפי הר הבית ומהיכן אני למד שהם מבחוץ ממה שכתוב אחר כל הענין ויבאני אל החצר החיצונה מכאן אני למד שכל האמור למעלה היה חוצה לה שעדיין לא נכנס לתוכו: והתא קנה אחד ארך וגו'. חללו של כל אחד ואחד שש אמות מרובע: ובין התאים חמש אמות. כתלים המפסיקים בין התאים עוביים ה' אמות וכן תרגם יונתן ובין תאוויא כתלא ה' אמין וכן שנינו במסכת מדות כותל התא חמש: וסף השער מאצל אולם השער וגו'. שלפנים מן השער היה עשוי אולם מחובר לשער כמו שמפורש בענין בולט לתוך עזרת נשים עשר אמות ובראשו דלתות ומזוזות וזהו שאמר וסף השער שהוא אצל אולם השער: מהבית. כלומר לצד פנים: קנה אחד. רחבו לכסות עובי חומות האולם אחד מימין ואחד משמאל שעובי החומה של אולם לימין ולשמאל קנה אחד כמו שמפרש והולך:
ז) וּתְוָא קַנְיָא חַד אוּרְכָּא וְקַנְיָא חַד פּוּתְיָא וּבֵין תָּוַיָא כָּתְלָא חֲמֵשׁ אַמִין וְסִפָּא דְתַרְעָא מִקֳבֵיל אוּלַמָא דְתַרְעָא מִלְגָיו קַנְיָא חָד: ח וּמְשַׁח יַת אוּלַמָא דְתַרְעָא מִלְגָיו קַנְיָא חָד:
והתא. ב"ב סא:
פסוק ז': לפני השער המזרחי של החצר החיצונה, בשטח הר הבית, ישנם ששה תאים נמוכים [כו] משני צדי השער, ג' תאים משמאל השער, וג' תאים מימין השער [כז] [ציור 28]. כל תא מרובע, וחללם באורך שש אמות, וברוחב שש אמות, ורוחב (7) קירות התאים חמש אמות [כח] [ציור 29]. אחר שעוברים את התאים[כט] נכנסים לשער, ואחריו ישנו אולם בשטח החצר החיצונה, בולט עשר אמות [שמונה אמות אורך החומה ועוד שתי אמות האלים] [ציור 30].
עובי המזוזות של האולם במערב, לצד החצר החיצונה, רחבן שש אמות, כעובי חומת האולם שהיא שש אמות [ציור 30], וכן ישנן לשער האולם דלתות [ל] [ציור 31].
[כו] תאים נמוכים
ובגמ' בבא בתרא (ס"א ע"א): תאני רב יוסף, שלש שמות יש לו, יציע, צלע, תא… ומהו יציע, תרגומו אפתא, [ורש"י פירש: בנין נמוך אצל הבית מצדו או מאחריו], ר' יוסף אמר בדקא חלילא [ורש"י פירש: כמו אפתא סמוך לבית אלא שעשוי חלונות]. ובתוס' שם העיר שלא מצינו בבית המקדש שיהיו כמין חלונות ביציע. ובמשכני עליון (ד' קע"ג) קורא להם גם בשם חדרים. [וסה"כ ד' שמות להם].
[כז] ג' תאים מימין השער
במשכני עליון הזכיר את התאים, החצר החיצונית, ואולם החצר החיצונה (בעמ' קע"א – קע"ד). ובחמשה פרקים (עמ' קצ"ז פרק א') כתב עליהם משנה ד': עזרת נשים שי"ז על רוחב שי"ב, ג' שערים היו לה… והאולם יוצא ממנה מבפנים, כותלו של אולם שש וכו'. משנה ה': ששה תאים יוצאים אצל הפתח מבחוץ, ג' בצד זה וג' מצד זה וכו' עיין שם.
[כח] קירות התאים חמש אמות
בנביא ובפירוש רש"י מבואר שבין תא לתא רוחב החומה חמש אמות. והביא רש"י ראיה ממס' מדות (פרק ד' משנה ז'): כתל התא חמש וכו'.
ושם מדובר בכותל התא בצדו, ולא בכותל שבין תא לתא. ומזה שהביא ראיה ממדות, ששם מדובר בין התא לצדו, שהכותל חמש, יתכן שסובר שכותל התא לצד מזרח [לשטח הר הבית], גם שם הוא חמש אמות. יוצא שכותל התא חמש אמות מג' הצדדים, וכן סברת משכני עליון (דף קצ"ט פרק ב' משנה ב') שכתב: התאים יוצאים מבחוץ י"א אמה… נמצא מן הפתח לאולם י"א אמה. וכתב (בדף קצ"ז פרק א' משנה ה'): כותל התא ה' והתא ו' עכ"ל. ולמרות שבנביא כתוב בין תא לתא ה' אמות, הרי משכני עליון כתב שגם לצד חוץ לכוון הר הבית החומה ה' אמות, שזה אינו בין תא לתא. וכן פרש הלבושי שרד לפי רש"י, והבין שגם לצד הר הבית חומת התא ה' אמות, וסך הכל התא בולט י"א אמה להר הבית כמו סברת משכני עליון. וכן לא מוזכר עובי התקרה. וראה בהשלמת שרת הערה 7. [ציור 29]
[ל] לשער האולם דלתות
כן כתב רש"י פס' ז': ובראשו דלתות ומזוזות ע"כ. וענין המזוזה מוזכר שהוא הספים. וזה שיש לשער האולם דלתות למד רש"י *כנראה, מזה שכתוב שיש שער לאולם, ושער פרושו עם דלתות. ופתח ניתן לפרש ללא דלתות. [ציור 33]
(7) ורוחב – עובי התקרה וגובה חלל התא:
עובי התקרה לא מוזכר לא בפוסקים ולא במפרשים. ואפשר שהוא בעובי אמה או יותר. * אפשר שהוא חמש אמות, כרוחב החומה. [ואף שזה עבה ואין צורך בעובי חמש אמות, ומספיק פחות, הרי שעובי חמש אמות לחומות זה גם הרבה]. ובמשכני עליון כתב (בדף קע"ד) "ותדע שכל השיעורים והמדות שהוזכרו, לדבר מן החכמה הוזכרו, ונודע שהן צריכות לסדר ההנהגה עכ"ל. ע"כ ב"ה נעשה את עובי התקרה לשם הלמוד בלבד חמש אמות כמו החומות. ובס"ד כשיבוא המשיח נדע הדבר בברור. וכן גובה חלל התא לא מוזכר. * ואפשר שהוא שש אמות כמו ארכו ורחבו. נמצא גובה התאים אחת עשרה אמה סה"כ, כמו אורך ורוחב התא [החלל עם חומתו].