לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מ' פסוק מה'-מו'
(יחזקאל מ' פסוק מה'-מו')
מה וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָ֑י זֹ֣ה הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֙יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַבָּֽיִת׃
ביאור: והמלאך דבר אלי ואמר זו הלשכה אשר פתחיה פונים לצד דרום היא לכלי השירה של הלויים המשוררים אשר הם שומרים משמרת הבית.
מו וְהַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֙יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ הֵ֣מָּה בְנֵֽי־צָד֗וֹק הַקְּרֵבִ֧ים מִבְּנֵֽי־לֵוִ֛י אֶל־יְהֹוָ֖ה לְשָׁרְתֽוֹ׃
ביאור: והלשכה האחרת אשר פתחה פונה לצד צפון היא לבגדי הכהנים משרתי עבודת המזבח ואלו הם הנקראים ע"ש בני צדוק אשר נבחרו מבני שבט לוי אל ה' לשרת לפני ה'.
– תרגום –
מה) וּמַלֵיל עִמִי דָא לִשְׁכְּתָא דִפְתִיחָא לְאוֹרַח דָרוֹמָא לְכַהֲנַיָא נָטְרֵי מַטְרַת בֵּיתָא: מו) וְלִשְׁכְּתָא דִפְתִיחַ לְאוֹרַח צִפּוּנָא לְכַהֲנַיָא נַטְרֵי מַטְרַת מַדְבְּחָא אִינוּן בְּנֵי צָדוֹק דְקָרְבִין מִבְּנֵי לֵוִי לְפוּלְחָנָא דַיָי לְשַׁמָשָׁא קֳדָמוֹהִי:
(מה) לכהנים. משרתי הבית כמדומה הם הלוים המשוררים:
מה) וּמַלֵיל עִמִי דָא לִשְׁכְּתָא דִפְתִיחָא לְאוֹרַח דָרוֹמָא לְכַהֲנַיָא נָטְרֵי מַטְרַת בֵּיתָא: מו) וְלִשְׁכְּתָא דִפְתִיחַ לְאוֹרַח צִפּוּנָא לְכַהֲנַיָא נַטְרֵי מַטְרַת מַדְבְּחָא אִינוּן בְּנֵי צָדוֹק דְקָרְבִין מִבְּנֵי לֵוִי לְפוּלְחָנָא דַיָי לְשַׁמָשָׁא קֳדָמוֹהִי:
פסוק מ"ה: לשכת הלויים [צב] שמחולקת לשניים, היא להנחת כלי הנגון והזמר (24). [ציור 145] [ציור 148]
פסוק מ"ו: והלשכה שבמזרח ופתחה לצפון, היא לכהנים בני צדוק [צג], ושם נמצאים בגדיהם הלבנים העשויים מפשתים, שבהם מתלבשים ויוצאים לעבודת ה', ונקראת לשכת הלבוש (25). [ציור 145] [ציור 147]
[צב] לשכת הלויים
בפס' (מ"ה) כתוב: "לכהנים שומרי משמרת הבית", ורש"י פירש: כמדומני הם הלויים המשוררים ע"כ. *ואולי נקראו הלויים כאן בשם כהנים, מלשון שררה, כמו שכתוב (שמואל ב' פרק ח' פס' י"ח): "ובני דוד כהנים היו" ורש"י פירש רברבין היו ,והרד"ק פירש רברבין כלומר גדולים וממונים, והרלב"ג פרש שרים ומושלים.
[צג] לכהנים בני צדוק
בבית שלישי יעבדו הכהנים שלא עבדו עבודה זרה בעבר [לקמן פרק מ"ד פס' י"ב – י"ז], ורש"י פירש שם שנקראו: "הכהנים הלוים בני צדוק" – מפני שהיה כהן גדול בימי שלמה ששימש ראשון בבית ראשון נקראו על שמו. ולפי רש"י, כל הכהנים שלא חטאו בעבודה זרה, יזכו לשרת בבית ככהנים למרות שאינם מזרעו של צדוק, ויקראו על שמו. ותפקידם: משמרת המזבח, הקרבים אל ה' לשרתו. וצדוק כידוע היה מזרעו של פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן.
ואלו הלויים נקראים שומרי משמרת הבית, כמו שכתוב בתורה (במדבר י"ח, ד'): "ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד", וכן (א', נ"ג): "ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות". וברמב"ן על התורה כתב: אף שנאמר במשכן, הרי היא מצוה גם לדורות במקדש. וכן שנינו במדות (פ"א מ"א): שהלויים שמרו בעשרים ואחד מקום [רוב השמירה] בהר הבית ובמקדש.
(24) כלי הנגון והזמר:
לא פורש בנביא ובמפרשים מה יעשו בו הלויים המשוררים. ובמשכני עליון (דף קע"ח) כתב: ושם נמצאו כלי הנגון והזמר לזמר בם. ועוד כתב (בדף קע"ט): ונמצא שמן אלה שתי לשכות מקבלים כח השירה והנגון והם שתיים בסוד השכינה העליונה והתחתונה. וכתב (בדף קצ"ט פרק ב' משנה ג'): לשכת השיר ופניה כלפי הדרום היא, ומובדלת בפנים לשנים שבה הלויים נותנים כנורות נבלים ומצלתיים וכל כלי שיר ע"כ. [ציור 145] [ציור 148]
וכן שנינו במס' מידות (פרק ב' משנה ו'): ולשכות היו תחת עזרת ישראל, ופתוחות לעזרת הנשים, ששם הלוים נותנים כנורות, ונבלים, ומצלתים, וכל כלי שיר. והעיר ע"כ הרה"ג מרדכי שריקי שליט"א (בכתר מרדכי עמ' 86 הערה 16 בספרו סוד בית המקדש השלישי) שגם בבית שני היו שתי לשכות לכלי שיר. [ציור 146]
* ואפשר שהיא מחולקת לשניים כי הכהנים יצאו משבט לוי.
(25) לשכת הלבוש [לכהנים]:
בנביא ובמפרשים לא פורש תפקיד לשכת הכהנים. ובמשכני עליון כתב (דף קע"ט): ואל שער מזרח נמצאת לשכה, משם לובשים הכהנים בגדיהם. ואודיעך בזה סוד גדול בעניין בגדי הכהונה, כי כולם פשתים, והיא גבורה, אבל הם לבנים, וזה מורה על רחמים, ואז ישאם עליו הכהן שהוא איש החסד… והענין הזה נעשה לבגדים האלה בזאת הלשכה. וכן כתב (בדף קצ"ט פרק ב' משנה ג'): [לשכה] אחת לשער המזרחי ופניה כלפי צפון שבה הכהנים מתלבשים בבגדיהם ויוצאים לעבודה. [ציור 145] [ציור 147]
בבית שני-לשכת פנחס המלביש: וכן שנינו במס' מידות (פרק א' משנה ד'): שבעה שערים היו בעזרה… שבמזרח שער ניקנור. ושתי לשכות היו לו, אחת מימינו ואחת משמאלו, אחת לשכת פנחס המלביש, ואחת לשכת עושי חביתין [ציור 146]. וכן בירושלמי שקלים (דף י"ג עמ' א' הלכה א') משנה: אלו הן הממונים שהיו במקדש וכו' ופנחס המלביש. ובגמרא שם: ר' חזקיה א"ר סימון ורבנן, חד אמר כשירי דור ודור בא למנות עליהן [דהיינו אותם הכשרים ביותר הזכיר אף שכל אחד היה בדור אחר נקרא על שמו], וחרנא אמר מי שהיה באותו דור מנה מה שבדורו [דהיינו אותם הממונים במקדש שהיו בזמן התנא של המשנה, הזכירם התנא כאן], וביניהם פנחס שהיה אחראי על הלבשת הבגדים לכהנים לפני העבודה, והפשטת הבגדים ושמירתם [ר' עובדיה מברטנורא]. ובפרוש רש"ס בגמרא פרש: כיון שבגדי כהנים צריכים היו להיות כמידת הכהנים, שלא יחסר ולא יותיר אלא יהיו מונחים על בשרם ממש שנאמר (ויקרא ו', ג') "מדו בד", והוא היה מומחה להלבישן ולהתאים להם את הבגדים, עכ"ל.
ובספר יוסיפון מוזכר פנחס המלביש לפני חורבן הבית.
ולכל משמר היה תא ובו ארבעת בגדי הדיוט כמו שפסק הרמב"ם (כלי המקדש פ"ח ה"ח): "בגדי כהנים הדיוטים היו עושין מהן מחצלות [לאחר שבלו], וששה ותשעים חלונות היו במקדש להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר ושם כל משמר כתוב על חלונותיו וכולן סתומות. וכשיכנסו אנשי משמר לעבודה בשבת שלהם, פותחין חלונותיהן כל ימי שבתן [כל השבוע] ונוטלין הכלים, וכשיצאו מחזירין הבגדים לחלונותיהן וסותמן". (הלכה ט'): "ולמה עשו ארבע חלונות לכל משמר, לפי שלא היו הכלים מעורבין, אלא כל המכנסים בחלון אחד וכתוב עליו 'מכנסים' וכן אבנטים" וכו'. [ציור 147]