לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מ' פסוק מט'
(יחזקאל מ' פסוק מט')
מט אֹ֣רֶךְ הָאֻלָ֞ם עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֙חַב֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה וּבַֽמַּעֲל֔וֹת אֲשֶׁ֥ר יַעֲל֖וּ אֵלָ֑יו וְעַמֻּדִים֙ אֶל־הָ֣אֵילִ֔ים אֶחָ֥ד מִפֹּ֖ה וְאֶחָ֥ד מִפֹּֽה׃
ביאור: אורכו של האולם מצפון לדרום עשרים אמה ורוחב האולם ממזרח למערב אחת עשרה אמה ובי"ב המדרגות אשר יכנסו דרכן לאולם ושני עמודים עגולים סמוך לצידי מזוזות שער האולם אחד בדרום ואחד בצפון.
– תרגום –
מט) אוּרְכָּא דְאוּלַמָא עַסְרִין אַמִין וּפוּתְיָא חַד עַסְרֵי אַמִין וּבְדַרְגִין דְסַלְקִין לֵיהּ וְעַמוּדַיָא עַל אֵילַיָא חַד מִכָּא וְחַד מִכָּא:
(מט) אורך האולם עשרים אמה. כנגד רחב ההיכל: ורוחב עשתי עשרה. מן המזרח למערב: ובמעלות אשר יעלו אליו. ובמעלות היה הדרך אשר בהם יעלו אליו כמו ששנינו בין האולם ולמזבח כ"ב אמה וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה: ועמודים אל האילים. תחת יכין ובועז שהיו במקדש ראשון:
מט) אוּרְכָּא דְאוּלַמָא עַסְרִין אַמִין וּפוּתְיָא חַד עַסְרֵי אַמִין וּבְדַרְגִין דְסַלְקִין לֵיהּ וְעַמוּדַיָא עַל אֵילַיָא חַד מִכָּא וְחַד מִכָּא:
פסוק מ"ט: אורך האולם מהצפון לדרום עשרים אמה [ק], ורחב האולם מהמזרח למערב אחת עשרה אמה. [ציור 165] [ציור 173]
הכניסה לאולם דרך שתים עשרה מדרגות, גובה כל מדריגה חצי אמה, סה"כ גובה המדרגות [קא] שש אמות [ציור 172]. ולפני פתח האולם משני צדיו ישנם שני עמודים [האלים] [קב], בגובה ששים אמה ובאורך וברוחב שתי אמות כל אחד, ובראשם צורת דקל [תמר], [ציור 171]. [ובבית שני (28) בצידי בית החליפות היו פשפשים (29)]. [ציור 174] [ציור 175]
[ק] אורך האולם 20 אמה
וכן כתב רש"י (בפרק מ' פס' י"א): שלמידה היתרה קרוי אורך, והפחות נקרא רוחב. והביא ראיה מבית ראשון, וכן אצלנו בפס'. וכן (בפרק מ' פס' כ"א) פירש רש"י "נ' אמה ארכו" – זה גובה השער, ורחבו כ"ה אמה מגג התא לגגו, וכן פירש רש"י בפרק מ' פס' ט"ו.
[קא] המדרגות
בנביא לא הזכיר מס' המדרגות, גובהן, וצורתן, ורש"י פירש: כמו ששנינו במס' מידות (פ"ג מ"ו): בין האולם ולמזבח כ"ב אמה וי"ב מדרגות היו שם, רום מעלה חצי אמה, ורש"י הלך לפי הכלל שדבר שלא פורש, הרי אנשי כנסת הגדולה עשו בבית שני כפי שצריך להיות בבית שלישי.
וכן שנינו במדות (פ"ג מ"ו): בין האולם ולמזבח שתים ועשרים אמה, ושתים עשרה מעלות היו שם, רום מעלה חצי אמה, ושלחה אמה, אמה, אמה, ורובד שלש, ואמה אמה ורובד שלש. ועליונה אמה אמה ורבד ארבע, ר' יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש.
וכתבו המפרשים: "רום מעלה" – כל מדרגה גבוהה חצי אמה. "ושלחה" – ורחבה. "ורובד שלש" – אחר מדרגה ראשונה ושניה שהיו ברחב אמה, מדרגה שלישית היתה ברוחב ג' אמות. וכן אחרי הרובד שוב שתי מדרגות בגובה אמה, והשלישית ברובד [רחב] ג' אמות, ושוב כך [פעם שלישית]. ופעם רביעית שתי מדרגות ברחב אמה, והשלישית ברחב ארבע אמות, וסה"כ המדרגות באורך עשרים ואחת אמה, ובגובה שש אמות [לפי הגר"א והתפארת ישראל]. [ציור 172]
ור' עובדיה מברטנורא פירש מעט שונה. והרמב"ם (בהלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה ד') כתב: ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה, ושלחה אמה, והאולם וההיכל כלו בשוה ע"כ, ע"פ הגה"ה של הכסף משנה שכתב במקום "ושלחה חצי אמה" שכתב הרמב"ם יש לתקן "ושלחה אמה". ולמאירי רוחב כל מדרגה חצי אמה. יוצא לפי שיטת הגר"א ותפארת ישראל כמו ת"ק, שהמדרגות באורך עשרים ואחת אמה ובגובה שש אמות. [ציור 172]
[קב] שני עמודים [האלים]
כתוב (בפס' מ"ט) ועמודים אל האלים. ורש"י פירש: תחת יכין ובועז שהיו במקדש ראשון ע"כ. ובמלכים א' (פרק ז', פס' ט"ז) כתוב על בית ראשון שהעמודים היו בגובה שלושים ושש אמה, וברוחב ארבע אמות [ציור 176]. ועדיין לא ברור לפי רש"י, על מדות העמודים שבבית שלישי אם הם כמו בבית ראשון, או שיש עמודים כמו בית ראשון רק שמדתם אינו בהכרח שווה.
(28) האולם בבית שני:
על האולם בבית שני שנינו במס' מדות (פרק ד' משנה ז'): מהמזרח למערב מאה אמה [אורך הבית]. כותל האולם – חמש, והאולם – אחת עשרה, כותל ההיכל – שש, ותוכו – ארבעים וכו'. מן הצפון לדרום – שבעים אמה… ותוכו – עשרים אמה [ההיכל, וכן האולם] …האולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה אמה מן הדרום, והוא היה נקרא בית החליפות ששם גונזים את הסכינים. [ציור 174]
ובזבחים (נ"ה ע"ב) התוס' בד"ה שני פשפשין פרשו עפ"י מס' מדות (פ"ד מ"ז) שבית החליפות זהו המקום העודף על השבעים אמה, ובית החליפות רק חמש עשרה אמה [ציור 174]. ונחלקו חז"ל אם קדושת האולם כקדושת ההיכל או לא.
קדושת האולם: ובערובין (ב' ע"א) רבנן סוברים קדושת אולם לחוד, וקדושת היכל לחוד. ור' יהודה סובר אולם והיכל קדושה אחת, וכן המחלוקת ביומא (מ"ד ע"ב), ולמסקנה: שתי קדושות הן. ובזבחים (י"ד ע"א), משמע שקדושה אחת היא לפי ר' שמעון. וכן בזבחים (נ"ח ע"ב, נ"ט ע"א) ר' יהודה ור' יוסי נחלקו בענין. ובמס' כלים (בפרק א' משנה ט'): בין האולם ולמזבח מקודש ממנה… ההיכל מקודש ממנו [יותר מהמקום שבין המזבח לאולם] וכו'. וכתבו ר' עובדיה מברטנורא והמפרשים שם שקדושה אחת היא.
ובמשכני עליון (ד' קנ"ג) כתב: והמקומות בבית הם: ההיכל, והדביר, ואולמו לפניו… וחוצה לו שתי העזרות… וחוץ לעזרות הר הבית… כי אע"פ שחלקתי אותם לשלושה, הנה ארבעה הם: ההיכל והפנימי – א', העזרה העליונה – ב', והתחתונה – ג', והר הבית – ד'… וההיכל עצמו עוד נחלק לב', כי לפנים מההיכל הדביר, והוא קוצו של יו"ד המחובר עם היו"ד. וכן כתב בזה בדף קצ"ד, וראה בהערה שם.
(29) הפשפשים [בצדי בית החליפות]:
וכן שנינו בזבחים (נ"ה ע"א): ת"ר "ושחטו פתח אהל מועד", "ושחט אותו לפני אוהל מועד", "ושחט אותו לפני אוהל מועד" [ג' פעמים נאמר בתורה שיש לשחוט השלמים לפני אוהל מועד], להכשיר את כל הרוחות בקדשים קלים. (ובדף נ"ה ע"ב) ת"ק סבר פס' אחד להכשיר שחיטת קדשים קלים רק כשיש פתח לאוהל מועד, וכשהוא פתוח דווקא, ולא כשהפתח סגור. פס' שני להכשיר צד פתח אוהל מועד. ופס' שלישי, לפסול שחיטה שנעשית בצדי צדדים של פתח אוהל מועד.
ור' אליעזר סובר כמו שני הלמודים הראשונים, אלא שפשוט לו שצדדי צדדים פסולים לשחיטה ולא צריך לכך פסוק מיוחד, אלא הפס' השלישי בא להכשיר את הצפון לשחיטת קדשים קלים. נמצא, בין לת"ק בין לר' אליעזר צדי צדדים פסולים לשחיטת קדשים קלים. [ובהמשך הגמרא] ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות [שני פתחים היו בכותל המערבי של האולם בבית החליפות], בגובה שמונה אמות, כדי להכשיר את העזרה כולה [את המקום שמצפון ומדרום להיכל שאינם כנגד פתח האולם שבמזרח] לאכילת קדשי קדשים, ולשחיטת קדשים קלים. [שואלת הגמרא] והאיכא צדדים? [והלא עדיין נותרו הצדדים בצפון ובדרום שאינם כנגד הפתח הכניסה לאולם, ולא כנגד הפשפשים, ואיך שם כשר לשחוט? מתרצת הגמרא] דמעייל [דפתח] להו בקרן זווית [הפשפשין נעשו בזויות האולם, אחד בפינה הצפון – מערבית, ואחד בפינה הדרומית-מערבית, והם הכשירו כל השטח במערב [הצפוני והדרומי] לשחיטה]. [ציור 174]
ושם [בדף נ"ו ע"א]: אמר רבינא סמי מכאן אכילה [מחוק מדברי הברייתא בדף נ"ה את המלים לאכילת קדשי קדשים, כי לאכילת קדשי קדשים אין צורך שיהיו כנגד הפתח, אלא הפשפשים באו להתיר רק שחיטת קדשים קלים שצריכים להיות מול הפתח], ע"כ.
וכן פסק ברמב"ם (בהלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה ח'): היו בנויות לחול ופתוחות לקדש, תוכן קדש לאכילת קדשי קדשים, אבל אין שוחטין שם קדשים קלים, והנכנס לשם בטומאה פטור. ובכסף משנה (על הלכה ז') כתב בסוף: ואין שוחטין שם [בחצרות] קדשים קלים, דהא בעינן לפני אוהל מועד למעוטי צדדי צדדין, עיין שם.
והרמב"ם (בהלכות מעשה הקרבנות פרק ה' הלכה ד') כתב: ומנין ששוחטים קדשים קלים בכל העזרה אפילו אחורי ההיכל, שהרי נאמר בשלמים: "ושחטו פתח אוהל מועד", שהרי לא ייחד להן רוח, והוא הדין לשאר קדשים קלים. ולפי הכסף משנה יש להגיה ברמב"ם במקום "ושחטו וכו'" "ושחט אותו וכו'". ובכסף משנה שם הביא את המקור לדברי הרמב"ם מזבחים (נ"ה ע"א) הנ"ל, רק שכתב בהמשך ומ"מ מ"ש רבינו אפילו אחורי ההיכל צריך למוד מנין לו. ושם בהג"ה הביא מקור לרמב"ם וכך כתב: ועיין תוי"ט (זבחים פרק ה' משנה ז') שכתב שהמקור הוא מזבחים (נ"ה ע"ב) דאמר רמי בר יהודה אמר רב, שבקדש הקדשים היה לול קטן [חלון] להתיר שם המקום לשחיטת קדשים קלים. [ציור 177]
הפשפשים בבית ג': האם יש פשפשים גם בבית ג', לא הזכירו לא רש"י ולא המשכני עליון. ובבית ג' בצפון, בין הבית לבין לשכות הצפון – המקום קדוש בקדושת החצר הפנימית. ולפי הלמוד בזבחים (נ"ו ע"א) שחיטת קדשים קלים צריך שיהיה כנגד פתח ההיכל, ולא מספיק שהמקום קדוש בקדושת החצר הפנימית.
*ואפשר שגם בבית השלישי יהיו בצדי בית החליפות [ציור 175] ומאחורי ההיכל פתח שנקרא פשפשים, אם ירצו להתיר גם שם את המקום לשחיטת קדשים קלים. [ציור 177]