וכן שנינו בזבחים (נ"ה ע"א): ת"ר "ושחטו פתח אהל מועד", "ושחט אותו לפני אוהל מועד", "ושחט אותו לפני אוהל מועד" [ג' פעמים נאמר בתורה שיש לשחוט השלמים לפני אוהל מועד], להכשיר את כל הרוחות בקדשים קלים. (ובדף נ"ה ע"ב) ת"ק סבר פס' אחד להכשיר שחיטת קדשים קלים רק כשיש פתח לאוהל מועד, וכשהוא פתוח דווקא, ולא כשהפתח סגור. פס' שני להכשיר צד פתח אוהל מועד. ופס' שלישי, לפסול שחיטה שנעשית בצדי צדדים של פתח אוהל מועד.

ור' אליעזר סובר כמו שני הלמודים הראשונים, אלא שפשוט לו שצדדי צדדים פסולים לשחיטה ולא צריך לכך פסוק מיוחד, אלא הפס' השלישי בא להכשיר את הצפון לשחיטת קדשים קלים. נמצא, בין לת"ק בין לר' אליעזר צדי צדדים פסולים לשחיטת קדשים קלים. [ובהמשך הגמרא] ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות [שני פתחים היו בכותל המערבי של האולם בבית החליפות], בגובה שמונה אמות, כדי להכשיר את העזרה כולה [את המקום שמצפון ומדרום להיכל שאינם כנגד פתח האולם שבמזרח] לאכילת קדשי קדשים, ולשחיטת קדשים קלים. [שואלת הגמרא] והאיכא צדדים? [והלא עדיין נותרו הצדדים בצפון ובדרום שאינם כנגד הפתח הכניסה לאולם, ולא כנגד הפשפשים, ואיך שם כשר לשחוט? מתרצת הגמרא] דמעייל [דפתח] להו בקרן זווית [הפשפשין נעשו בזויות האולם, אחד בפינה הצפון – מערבית, ואחד בפינה הדרומית-מערבית, והם הכשירו כל השטח במערב [הצפוני והדרומי] לשחיטה]. [ציור 174]

ושם [בדף נ"ו ע"א]: אמר רבינא סמי מכאן אכילה [מחוק מדברי הברייתא בדף נ"ה את המלים לאכילת קדשי קדשים, כי לאכילת קדשי קדשים אין צורך שיהיו כנגד הפתח, אלא הפשפשים באו להתיר רק שחיטת קדשים קלים שצריכים להיות מול הפתח], ע"כ.

וכן פסק ברמב"ם (בהלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה ח'): היו בנויות לחול ופתוחות לקדש, תוכן קדש לאכילת קדשי קדשים, אבל אין שוחטין שם קדשים קלים, והנכנס לשם בטומאה פטור. ובכסף משנה (על הלכה ז') כתב בסוף: ואין שוחטין שם [בחצרות] קדשים קלים, דהא בעינן לפני אוהל מועד למעוטי צדדי צדדין, עיין שם.

והרמב"ם (בהלכות מעשה הקרבנות פרק ה' הלכה ד') כתב: ומנין ששוחטים קדשים קלים בכל העזרה אפילו אחורי ההיכל, שהרי נאמר בשלמים: "ושחטו פתח אוהל מועד", שהרי לא ייחד להן רוח, והוא הדין לשאר קדשים קלים. ולפי הכסף משנה יש להגיה ברמב"ם במקום "ושחטו וכו'" "ושחט אותו וכו'". ובכסף משנה שם הביא את המקור לדברי הרמב"ם מזבחים (נ"ה ע"א) הנ"ל, רק שכתב בהמשך ומ"מ מ"ש רבינו אפילו אחורי ההיכל צריך למוד מנין לו. ושם בהג"ה הביא מקור לרמב"ם וכך כתב: ועיין תוי"ט (זבחים פרק ה' משנה ז') שכתב שהמקור הוא מזבחים (נ"ה ע"ב) דאמר רמי בר יהודה אמר רב, שבקדש הקדשים היה לול קטן [חלון] להתיר שם המקום לשחיטת קדשים קלים. [ציור 177]

הפשפשים בבית ג': האם יש פשפשים גם בבית ג', לא הזכירו לא רש"י ולא המשכני עליון. ובבית ג' בצפון, בין הבית לבין לשכות הצפון – המקום קדוש בקדושת החצר הפנימית. ולפי הלמוד בזבחים (נ"ו ע"א) שחיטת קדשים קלים צריך שיהיה כנגד פתח ההיכל, ולא מספיק שהמקום קדוש בקדושת החצר הפנימית.

*ואפשר שגם בבית השלישי יהיו בצדי בית החליפות [ציור 175] ומאחורי ההיכל פתח שנקרא פשפשים, אם ירצו להתיר גם שם את המקום לשחיטת קדשים קלים. [ציור 177]