בבית ראשון היתה חומה שהפרידה בין קדש הקדשים להיכל, ברוחב אמה אחת (הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פ"ד ה"ב, עפ"י יומא נ"א ע"ב). ונקראה אמה טרקסין (רש"י במלכים א', ו' י"ט, וכן בגמרא ב"ב ג' ע"א). ולפתח היו חמש מזוזות שהן: מפתן אחד ושתי מזוזות. לסברא א' ברש"י: המשקוף שעליו עשוי כשתים [ציור 190]. סברא שניה ברש"י: שהייתה בעלת חמש צלעות [ציור 191], שנאמר "מזוזות חמישית" (רש"י במלכים א', ו' ל"א).

וכן היו לה שתי דלתות (שם פס' ל"ב, ובדברי הימים ב', ד' כ"ב) שהיו תמיד פתוחות, ע"כ היתה פרוכת לצניעות שלא יסתכלו פנימה לקדש הקדשים (דברי הימים ב', ג' י"ג, ה', ט'), ונעשה נס שבדי ארון הברית [שני קרשים מצופים זהב, שהיו משני צדי הארון] האריכו ודחקו הפרוכת, ונראו כמו שני דדי אשה, להראות כמה חביבים ישראל לפני ה' (יומא נ"ד ע"א, והתוס' במנחות צ"ח ע"ב בד"ה דוחקין) [ציור 189]. ויש לשאול ומאחר והיו דלתות, כיצד נראו ראשי הבדין בולטין בפרוכת שהיתה מחוץ לדלתות. * ואפשר שהדלתות היו תמיד פתוחות לצד פנים כמו שמפורש בנביא שדלתות ההיכל פתוחות לצד פנים. [ציור 193]

ובבית שני הסתפקו אם עבי הכתל ממדת הקדש או ממדת קדש קדשים. לפיכך עשו קדש קדשים עשרים אמות תמימות, ועשו הקדש ארבעים אמות תמימות, והניחו אמה יתירה בין הקדש לקדש הקדשים ולא בנו כותל, אלא עשו שתי פרוכות – אחת מצד קדש קדשים ואחת מצד הקדש, וביניהן אמה כנגד הכתל שהיה בין קדש הקדשים להיכל בבית ראשון (הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ד' הלכה ב'), והיתה נקראת האמה הזאת: אמה טרקסין, טרק בארמית פרושו – סגירה, סין – סיני, על שסוגר הארון והלוחות שנתנו בסיני. [ר' עובדיה מברטנורא והמפרשים במדות פ"ד מ"ז]. [ציור 192]

ובבית שלישי הפתח בנוי מחומה, ולו שתי דלתות פתוחות תמיד לצד פנים, ולפני הפתח פרוכת. [ציור 193]