לשכנו תדרשו חלק ג'
פרק א' – נושא ה'
לשכת תרומת הכלים
בְּבַיִת שֵׁנִי
עַל לִשְׁכַּת הַכֵּלִים שֶׁשָּׁם תָּרְמוּ הָעָם כֵּלִים לַמִּקְדָּשׁ וְהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ בְּבַיִת שֵׁנִי, לוֹמְדִים מִמַּסֶּכֶת יְרוּשַׁלְמִי (שקלים פרק ה' משנה ד') וְזֶה לְשׁוֹנָהּ:
"שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אַחַת לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים וְאַחַת לִשְׁכַּת הַכֵּלִים.
לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים יְִרֵאֵי חֵטְא נוֹתְנִים לְתוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִין מִתּוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי.
לִשְׁכַּת הַכֵּלִים כָּל־מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כֶּלִי זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ, וְאַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם הַגִּזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ. כְּלִי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ צֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת מַנִּיחִין אוֹתוֹ. וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין וּדְמֵיהֶן נוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת".
מְקוֹמָהּ בְּבַיִת שְׁלִישִׁי
הֵיכָן מְקוֹמָהּ הָיָה לֹא פֹּרַשׁ, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה גִּישָׁה לְכָל הָעָם בְּהַגָּעָתָם. עַל כֵּן מִקַּמְנוּ אוֹתָן מִסְּבָרָא בְּתָאֵי הַשַּׁעַר שֶׁלְּצִדֵּי שַׁעֲרֵי עֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁמִּשָּׁם נִכְנָסִים כָּל הָעָם גְּבָרִים וְנָשִׁים לַמִּקְדָּשׁ.
הַנָּשִׁים, שֶׁכְּנִיסָתָן לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים תִּהְיֶה דֶּרֶךְ הַתָּא הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי אֶל הַמַּדְרֵגוֹת וְלַמַּעֲלִיּוֹת כַּנַּ"ל, יִתְּנוּ אֶת תְּרוּמָתָן בַּתָּא הַשְּׁלִישִׁי שָׁם [ציור 30א]. וְכָאָמוּר לְעֵיל, הַמַּדְרֵגוֹת וְהַמַּעֲלִית שֶׁמִּקַּמְנוּ הֵם מִסְּבָרָא בִּלְבַד וה' יְזַכֵּנוּ לְכַוֵּן לָאֱמֶת. [ראה בנושא הקודם נושא ד' בסופו]
וְאִלּוּ הַגְּבָרִים שֶׁאֵין כְּנִיסָתָם דֶּרֶךְ תָּאֵי הַשַּׁעַר אֶלָּא יְשִׁירוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, לֹא יִתְרְמוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
וְעָשִׂינוּ אֶת לִשְׁכַּת תְּרוּמַת הַכֵּלִים לַגְּבָרִים בַּלְּשָׁכוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת בְּקוֹמַת הַקַּרְקַע, בַּכְּנִיסוֹת לָעֲזָרָה. [ציור 30ב] [ציור 31] [ציור 32]
לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל לְכָל הַשָּׁנָה
בְּבַיִת שְׁלִישִׁי
*וְאֶפְשָׁר שֶׁלִּשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל תִּהְיֶה לֶעָתִיד בְּבַיִת שְׁלִישִׁי בְּעֶזְרַת נָשִׁים בַּלְּשָׁכוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁבְּעֶזְרַת נָשִׁים שֶׁלִּצְפוֹן הַבַּיִת בְּקוֹמָה ב' [ציור 47 א] [כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בְּבַיִת שֵׁנִי בַּחֹל]. וְהִיא תְּשַׁמֵּשׁ גַּם בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְלֹא רַק לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. כְּמוֹ שֶׁפָּסַק הָרַמְבָּ"ם (בהלכות כלי המקדש פ"ה ה"ז): "וּבַיִת יִהְיֶה לוֹ מוּכָן בַּמִּקְדָּשׁ וְהוּא הַנִּקְרָא לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וְתִפְאַרְתּוֹ וּכְבוֹדוֹ שֶׁיִּהְיֶה יוֹשֵׁב בַּמִּקְדָּשׁ כָּל הַיּוֹם [ציור 48], וְלֹא יֵצֵא אֶלָּא לְבֵיתוֹ בִּלְבַד בַּלַּיְלָה, אוֹ שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם בַּיּוֹם, וְיִהְיֶה בֵּיתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵינוֹ זָז מִשָּׁם". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְכֵן יַנִּיחַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת בְּגָדָיו בְּלִשְׁכָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁפָּסַק הָרַמְבָּ"ם (בהל' כלי המקדש פ"ח ה"י): "כֹּהֵן גָּדוֹל מַנִּיחַ בִּגְדֵי זָהָב בַּלִּשְׁכָּה שֶׁלּוֹ בַּלַּיְלָה אוֹ בְּעֵת שֶׁיֵּצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ". עַד כָּאן. וּבְבַיִת שְׁלִישִׁי, בֵּיתוֹ יִהְיֶה סָמוּךְ לְהַר הַבַּיִת. שֶׁכֵּן לֶעָתִיד הַכֹּהֲנִים יָגוּרוּ סָבִיב לְהַר הַבַּיִת. (יעויין בספרנו "לשכנו תדרשו" חלק ב' פרק מ"ה פס' א' – ט'). [ציור 50]