בית המקדש השני
מסכת מידות – פרק ב'
משנה ו' – העזרה ושעריה
וּלְשָׁכוֹת הָיוּ תַּחַת עֶזְרַת יִשְֹרָאֵל (א), וּפְתוּחוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים (ב) [ציור 13], שֶׁשָּׁם הַלְוִיִּם נוֹתְנִים כִּנּוֹרוֹת, וּנְבָלִים, וּמְצִלְתַּיִם, וְכָל כְּלֵי שִׁיר [ציור 12ד]. עֶזְרַת יִשְֹרָאֵל (ג) הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ, עַל רֹחַב אַחַת עֶשְֹרֵה [ציור 12ה]. וְכֵן עֶזְרַת כֹּהֲנִים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, עַל רֹחַב אַחַת עֶשְֹרֵה [ציור 12ו'].
א) ולשכות היו תחת עזרת ישראל. מחילות תחתיה:
ב) ופתוחות לעזרת הנשים. בגובה אותן ט"ו מעלות ששוליה של זו גבוהין משיפוליה של זו:
ג) עזרת ישראל. היתה לפנים מחומתה מט"ו מעלות הללו (ומעלה) אורך קל"ה כנגד הרוחב של עזרת נשים אלא שלגבי עזרת ישראל קרי ליה אורך מתוך שרוחב שלה אינו אלא י"א אמה ומנהג המקרא בכל מקום מדה היתירה קרויה אורך והמועטת קרויה רוחב ואפי' הוא אורך לפי דבר אחר וכן עזרת הכהנים מישראל והלאה קל"ה באורך כלפי דריסת הישראל וי"א ברוחב כלפי המזבח:
וְרָאשֵׁי פִסְפְּסִין (ד) מַבְדִּילִין בֵּין עֶזְרַת יִשְֹרָאֵל לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מַעֲלָה הָיְתָה (ה), וּגְבוֹהָה אַמָּה, וְהַדּוּכָן (ו) נָתוּן עָלֶיהָ, וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה [ציור 12ז] [ציור 14]; נִמְצֵאת עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים גְּבוֹהָה מֵעֶזְרַת יִשְֹרָאֵל, שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה.
רבי עובדיה מברטנורה
וראשי פספסין. ראשי קורות בולטים ויוצאים מן הכותל להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים.
מעלה היתה שם. בעזרת ישראל.
וגבוהה אמה. ואורכה כאורך כל העזרה.
ודוכן. של לוים בנוי עליה ועשוי כמין אצטבא, וגובה הדוכן אמה וחצי ובו שלוש מעלות של חצי חצי אמה שעולין בהן לדוכן.
ד) וראשי פספסין. גיזרין של עץ מונחין בארץ רושם וסימן בין דריסת ישראל לדריסת כהנים ועוד רשאין היו ישראל להיות נמשכין אצל כותלי הדרום רחוק מן המזרח ותשמישן עד לאחורי בית הכפרת כשהם צפופים והכהנים מהלכין בכל מקום אלא שהללו י"א אמה תשמיש לעצמו:
ה) מעלה היה שם. בין י"א של ישראל לי"א של כהנים:
ו) ודוכן. הכהנים לברך את העם קבוע בה בתחלת עזרה שלהן וכן נאה ברכת כהנים בראש עזרתם ושל לוים בראש עזרתם וישראל ביני וביני ובאותו דוכן עולות עוד שלש מעלות ששלחה של כל אחד חצי אמה שהן אמה וחצי מלבד מעלה הראשונה של אמה הרי שתי אמות ומחצה שגבהו הכהנים מישראל:
כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע (ז), עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ [ציור 15ח]. וּשְׁלשׁ עֶשְֹרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ שָׁם (ח). אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אוֹמֵר: כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה עָשָֹר שְׁעָרִים. שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִים לַמַּעֲרָב: שַׁעַר הָעֶלְיוֹן [ציור 15ט], שַׁעַר הַדֶּלֶק [ציור 15יח], שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת [ציור 15י], שַׁעַר הַמַּיִם [ציור 15יא]. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם? שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ בֶּחָג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: וּבוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים (ט) וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין, מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת. וּלְעֻמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִים לַמַּעֲרָב: שַׁעַר יְכָנְיָה (י) [ציור 15יב], שַׁעַר הַקָּרְבָּן [ציור 15יג], שַׁעַר הַנָּשִׁים [ציור 15יד], שַׁעַר הַשִּׁיר [ציור 15טו]. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה? שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ. שֶׁבַּמִּזְרָח: שַׁעַר נִיקָנוֹר. וּשְׁנֵי פִשְׁפְּשִׁים הָיוּ לוֹ [ציור 15טז][ציור 13], אֶחָד מִימִינוֹ, וְאֶחָד מִשְֹּׂמֹאלוֹ. וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב לא הָיָה לָהֶם שֵׁם [ציור 15יז].
רבי עובדיה מברטנורה
כל העזרה. מתחילת עזרת ישראל עד אחת עשרה אמה מקום פנוי שהיה אחורי בית הכפורת.
על רוחב. מצפון לדרום.
שלושה עשר שערים. כדקא חשיב להו ואזיל. והאומר שבעה שערים היו לעזרה, נותן טעם לשלושה עשר השתחויות, כנגד שלושה עשר פרצות שפרצו מלכי יון בסורג, כדאמרינן לעיל בפרקין. וכולה מתניתין מפורשת בפרק קמא.
ז) כל העזרה כולה היתה אורך קפ"ז. מעזרת ישראל שעלתה וגבהה על עזרת הנשים ועוד לאחורי הכפורת והרוחב שלה קל"ה כמו שמצינו שיעור זה לכל אחת ואחת מצפון לדרום ובפ' אחרון מונה החשבון של קפ"ז באורך ממזרח למערב:
ח) וי"ג השתחויות היו שם. בעזרה הגדולה והטעם פירש כנגד י"ג פירצות ?: ואבא יוסי חולק על חכמים ומפרשן כנגד י"ג שערים שהוא מעמיד בעזרה ומונה אותם והולך ומודים היו על נוי הבניין ומה הן י"ג שערים לדבריו שערים הדרומים סמוכין למערבה היו וכך שם כולם ולא פירש טעם אלא בשער המים:
ט) מבפנים [מפכים]. מפורש ביחזקאל:
י) שער יכניה. לבדו נותן לו טעם. ושנים במערב אחורי הכפרת ולא ידעתי מה הם משמשים: