לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מ' פסוק מ'
(יחזקאל מ' פסוק מ')
מ וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף מִח֗וּצָה לָֽעוֹלֶה֙ לְפֶ֙תַח֙ הַשַּׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹנָה שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנ֑וֹת וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף הָאַחֶ֗רֶת אֲשֶׁר֙ לְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֔עַר שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנֽוֹת׃
ביאור: ולשני צדי פתח השער בין המזוזות לאחר שעולה המדרגות אל פתח השער הצפוני היו עוד שני שולחנות וכן לצד האחר שהוא לאולם השער היו עוד שני שולחנות.
– תרגום –
מ) וּלְעֶבְרָא דְמִבָּרָא לְמַסְקָנָא בְּמַעֲלָנָא דִתְרַע צִפּוּנָא תְּרֵין פְּתוֹרִין וּלְעֶבְרָא אוֹחֲרָנָא דִלְאוּלַמָא דְתַרְעָא תְּרֵין פְּתוֹרִין:
(מ) ואל הכתף מחוצה. ואל עבר פתח האולם מחוצה לחלל האולם לתוך חללו של פתח של (סא"א של צד) עזרת ישראל: לעולה לפתח השער הצפונה. כשנכנס לתוך השער ועולה במעלות פתח העזרה: שנים. שולחנות. לכתף הפתח למזרח (וכן) למערב: ואל הכתף האחרת. אשר לפתח האולם שנים שולחנות:
מ) וּלְעֶבְרָא דְמִבָּרָא לְמַסְקָנָא בְּמַעֲלָנָא דִתְרַע צִפּוּנָא תְּרֵין פְּתוֹרִין וּלְעֶבְרָא אוֹחֲרָנָא דִלְאוּלַמָא דְתַרְעָא תְּרֵין פְּתוֹרִין:
פסוק מ': אחר שעולים שמונה מדרגות, ישנם משני צדי השער שני שולחנות בחלל שבין מזוזות השער [עט]. שלחן אחד לצד מזרח של פתח השער [פ], ושלחן אחד לצד מערב של פתח השער [פא]. [ציור 125]
ולצדי האולם ישנם עוד שני שולחנות בחלל שבין התאים, שלחן אחד במזרח לצד האולם, ושלחן אחד במערב לצד האולם, וכל ארבעת השולחנות הם בגובה פתח השער [פב] מעל המדרגות (20) [ציור 126]. והכניסה לכל ארבעת השלחנות [וכן לתאים] היא דרך מקום פתח צדי השער מלמעלה. [ציור 129]
[עט] שבין מזוזות השער
מקום השולחנות בחלל שבין מזוזות השער [ציור 125]. שכן כתב רש"י: ואל עבר פתח האולם-מחוצה לחלל האולם עכ"ל, כלומר ששני שולחנות ליד האולם מחוצה לו – בחלל השער. וזה שכתב רש"י בהמשך הפס': "לתוך חללו של פתח", כוונתו ששחיטת התמיד בתוך החלל שבשער עצמו בין המזוזות. ושני שולחנות נוספים לצדי התאים. [ציור 126]
והוכרח רש"י לפרש ששני שולחנות בחלל הפתח עצמו, בין המזוזות, כדי לפתור את בעיית קרבן התמיד ששחיטתו צריכה להיות בשמש, ושם לעתיד המקום יחיד שבו מאירה השמש במשך כל ימות השנה. [כמובא באריכות בחלק ג' פרק ב' – נושא כח' תשובה א]
עפ"י משכני עליון (ד' קע"ז) שכתב: וארבעה [שולחנות] אחרים עומדים למעלה לכתפות השער ע"כ [ציור 126] תיאר מה שראה הנביא שלא בזמן השחיטה, שאז ניתן להחזיר השולחנות לבין התאים, כדי שלא יפריעו למעבר העולים.
ואף שכלל את שני השולחנות המרוחקים לכוון האולם, בנוסף לשניים שבצדי השער, קרא להן לכתפות השער, כי המקום בין התאים הוא כחלק מהשער. ובדף ר"ב (פרק ב' משנה ב') כתב בקצור: וארבעה שולחנות בתוך השער. פרוש: אין כוונתו שהשלחנות בתוך השער, אלא כמו שכתב כנ"ל שהשלחנות בין התאים וכן באולם, ומאחר והאולם וכן המקום בין התאים כאן הם חלק מהשער ושייכים אליו, קרא לשלחנות שהם בתוך השער. וכמו שכתוב בנביא (פס' ט"ו, ל"ט) "לאולם השער", דהיינו שהאולם שייך לשער. [ציור 126]
[פ] מזרח פתח השער
הנביא הזכיר את שני השולחנות שהן לצדי השער, ואח"כ את שני השולחנות שלצדי האולם, אף שהן קדמו להם בסדר הכניסה מהחצר החיצונה לחצר הפנימי.
*ואפשר ומאחר והשולחנות בגובה פתח השער, והם גבוהים בארבע אמות מגובה האולם, ובתחלה לפני שעולים במדרגות רואים קודם את שני השולחנות שבצדי השער [ציור 127], ואח"כ כשעולים בעוד מדרגות רואים גם את שני השולחנות שמאחור לצדי האולם בגובה [ציור 126], או בשל שהם קרובים יותר לחצר הפנימית הזכירם תחלה, או מהסיבה שמוזכר לקמן בהערה [פב].
[פא] מערב פתח השער
רש"י כתב שנים שולחנות לכתף הפתח למזרח [וכן] למערב. פרוש, כשהסביר את מקום השלחנות, הסביר כאדם שעומד בין השולחנות ופניו למערב וגבו למזרח, ומתאר שבכתף השמאלי שלו משני צדי השער – שני שלחנות, אחד במזרח השער ואחד במערב השער, וכן בכתף השניה שלו שזה לצד האולם – שני שולחנות, אחד למזרח האולם ואחד למערב. [ציור 128]
וההכרח לרש"י להסביר את ארבעת השלחנות ששנים עומדים לצדי השער, אחד לצד מזרח הפתח, ואחד לצד מערב הפתח. וכן עוד שני שולחנות עומדים לצדי פתח האולם, אחד לצד מזרח פתח האולם, ואחד לצד מערב פתח האולם, כנראה שזה מדברי הנביא: "ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח השער", כלומר כשעולה במדרגות בצדי [בכתף] השער שני שלחנות, וכן עוד שני שלחנות לצדי האולם, שכתוב: "ואל הכתף האחרת אשר לאולם השער שנים שלחנות", כלומר ששני שלחנות נוספים לשני צדי האולם. ומזה שבסוף הפסוק מדובר בשני צדי האולם, אחד במזרח ואחד במערב, בהכרח שגם תחלת הפס' מדבר על שני צדי השער, אחד במזרח ואחד במערב, שכן מקום השלחנות הוא ביחס למקום השער והאולם, ולא בא להסביר ששני שלחנות במזרח, ושני שלחנות במערב.
סכום: כתוב ששני שלחנות לצד השער, ואם מדובר על שני שולחנות שבמזרח היה צריך לכתוב בהמשך הפס': ושני שלחנות לצד הפתח השני של השער שזה במערב. ולא כתוב כך, אלא כתוב שיש עוד שני שלחנות לצד פתח האולם, ומזה שיחס שני השלחנות לצד האולם, הרי בהכרח כפרוש רש"י שיחס השלחנות שניים משני צדי השער, ועוד שני שלחנות משני צדי האולם, אחד במזרח, ואחד במערב [ציור 128]. וכן תאור השלחנות הוא לצדי השער והאולם, ושלחן אחד הוא נקרא לצד פתח שאז הוא קרוב, אבל שני שולחנות, אחד קרוב לשער ואחד קרוב לאולם.
[פב] שלחנות בגובה פתח השער
וכן כתב במשכני עליון (דף קע"ז): והנה באולם השער אשר לצפון נמצא מקום לשחיטה, וארבע מאורות יוצאים מזיו השכינה התחתונה, ועומדים באולם, שנים למזרח ושנים למערב, ונתפשטו שם כמו ד' שלחנות. וד' אחרים כהם ממש עומדים למעלה לכתפות השער, והם יוצאים מן השכינה העליונה ע"כ. [הרי שכתב שארבעה שלחנות למעלה], וכן הזכירם בחמשה פרקים ד' ר"ב [ציור 129].
(20) מעל המדרגות:
בשער זה בס"ד יבוא כל העם בג' הרגלים להביא קרבנות, וכן בימות השנה מי שיביא קרבן יבוא עם הבהמה לשחיטה, והבהמה צריכה לעלות במדרגות אלו. ולפי המשנה במדות (פרק ב' משנה ג'): כל המעלות שהיו שם, רום המעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה. ולפי הגר"ח נאה זה עשרים וארבעה ס"מ [כל טפח שמונה ס"מ ובאמה יש ששה טפחים], ולפי שעור החזון איש זה כשלושים ס"מ [כל טפח= 9.6 ס"מ, ובאמה יש ששה טפחים].
האתר בתהליך הקמה
נשמח לקבל שאלות והערות, ניתן לכתוב לנו למטה או להתקשר.
מדי יום מתוסף תוכן וכן תמונות והסברים, כנסו והתעדכנו,
מומלץ להירשם כדי לקבל עדכון במייל על עדכונים באתר.
תודה ולימוד מהנה!