לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מ' פסוק יז'
(יחזקאל מ' פסוק יז')
יז וַיְבִיאֵ֗נִי אֶל־הֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְהִנֵּ֤ה לְשָׁכוֹת֙ וְרִֽצְפָ֔ה עָשׂ֥וּי לֶחָצֵ֖ר סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב שְׁלֹשִׁ֥ים לְשָׁכ֖וֹת אֶל־הָרִֽצְפָֽה׃
ביאור: והכניסני המלאך לתוך החצר החיצונה וראיתי חדרים ועלייה מקיפה את החצר החיצונה מצד צפון דרום ומזרח סך הכל לשלשת הרוחות שלושים לשכות על העלייה.
– תרגום –
יז) וְאָעֲלַנִי לְדַרְתָּא בָּרַיְתָא וְהָא לִשְׁכָּן וְרִצְפְּתָא עֲבֵיד לְדַרְתָּא סְחוֹר סְחוֹר תְּלָתִין לִשְׁכָּן עַל רִצְפְּתָא:
(יז) ורצפה. פלנקי"ץ בלע"ז, רצפה אומר אני שהוא עלייה סביב כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונ' והקיפוה גזוזטרא ועל אותה העלייה היו הלשכות קנברא"ש בלע"ז וממה שאמור בענין והרצפה אל כתף השערים ותחתיהם כנגד גובה השערים אנו למדין שהרצפה הזאת עלייה היא:
יז) וְאָעֲלַנִי לְדַרְתָּא בָּרַיְתָא וְהָא לִשְׁכָּן וְרִצְפְּתָא עֲבֵיד לְדַרְתָּא סְחוֹר סְחוֹר תְּלָתִין לִשְׁכָּן עַל רִצְפְּתָא:
פסוק י"ז: עד עכשיו תאר את התאים שבהר הבית לפני השער החיצוני, וכן את השער והאולם. כעת נכנס לחצר החיצונה [מט], ובחצר החיצונית ישנן שלושים לשכות, עשר לשכות במזרח, עשר לשכות בדרום, ועשר בצפון, והן נמצאות בעליה, שהיא כמין מרפסת על עמודים [גזוזטראות] (16) בגובה חמישים אמה כנגד גובה השער [ציור 71]. ותחתית הלשכות (17) מתחילות בגובה חמשים אמה [נ] צמודות לחומת החצר החיצונה מבפנים [ציור 72].
[מט] לחצר החיצונה
החצר החיצונה בבית שני היתה נקראת עזרת נשים, והיא היתה תוספת שהוסיפו חז"ל, ולא היתה מדאורייתא (כלים פרק א' משנה ח') [ציור 70], ולא היתה במשכן, וכן לא מוזכר שהיתה בבית ראשון. ובבית שלישי היא נקראת חצר חיצונית, כי היא חיצונה לחצר הפנימית. ונקראת גם החצר התחתונה, כי היא נמצאת בתחתית ההר. ובבית ראשון ושני היתה החצר הפנימית – נקראת העזרה. ובמשכן היתה נקראת בין הקלעים וחצר אהל מועד.
[נ] בגובה חמשים אמה
תחתית הלשכות מתחילות בגובה חמשים אמה, לפי רש"י שפירש שתחתית הלשכות כנגד גובה השער, וכן פירש [בפס' י"ח]: "ותחתיתה של רצפה היה לעומת גובה השער". וכן לפי משכני עליון (ד' קצ"ז פר' א') שכתב: תחתיתה של רצפה לגבהו של פתח. וכן כתב בביאור בנין העתיד (דף תשל"ה) בשם מצודת דוד [ציור 72].
(16) גזוזטראות:
וכן שנינו במס' מידות (פרק ב' משנה ה') על עזרת נשים בבית שני: וחלקה היתה בראשונה, והקיפוה כצוצרא שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן, כדי שלא יהיו מעורבים. ופרש ר' עובדיה מברטנורא בשם הרמב"ם שבתחלה לא היתה מוקפת מחיצה. כצוצטרא – כמו גזוזטרא הקיפו סביב לעזרת נשים, כדי שיהיו הנשים עומדות למעלה על הגזוזטרא, לראות בשמחת בית השואבה [וראה בסוכה נ"א ע"ב צורת הכניסה לעזרת נשים בחגים].
וברד"ק אצלנו בפס' כתב: ואפשר שמעין אותה [רצפה שיהיה בבית שלישי] בנו בבנין בית שני, גזוזטרא בעזרת נשים, הוא שאמר במשנה מדות (פ"ב מ"ה): וחלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, שהנשים רואות מלמעלה והאנשים מלמטה כדי שלא יהיו מעורבין [ציור 70].
* ואפשר שלשכות אלה יהיו לנשים, לשבת ולצפות בשמחת בית השואבה, ולקבל השראת הקדושה, וכדוגמתן עשו בבית שני כהסבר הרד"ק.
(17) תחתית הלשכות:
ובמשכני עליון (דף קפ"ה) כתב: ובחצר נראתה רצפה גדולה, תחלתה בגובה השערים, וקרקע הלשכות מן המלכות, והן לג' שרי כל הצבאות אשר ביצירה, ולהם נמצאו הלשכות עשר לאחד ע"כ.
רוחב החצר, וכן אורך ורוחב וגובה הלשכות, לא מוזכר. ולפי משכני עליון שקרקע הלשכות מן המלכות, * ואפשר שעובי התחתית חמש אמות. וכן לפי מה שכתב שהלשכות הן עשר לכל שר, * אפשר שאורך הלשכה עשר אמות, בגובה עשר אמות, וברוחב חמש אמות, וביחד יהיו בגובה ששים אמה [מהרצפה, כולל את הגזוזטראות], כמו גובה האלים, וכמו גובה החומות [לפי הסברא, שהחומות בגובה ששים אמה]. וכן אפשר שאורך הרצפה מאה אמה כאורך הלשכות העליונות [שמוזכרות בפרק מ"ב פס' א'-ח']. וכל המידות לצורך לימוד בלבד, וה' יזכנו לכוון לאמת [ציור 71] [ציור 72].