בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

לשכנו תדרשו חלק א'

יחזקאל מ' פסוק ה'

~ מידות הר הבית חומתו ושעריו ~

(יחזקאל מ' פסוק ה')

ה וְהִנֵּ֥ה חוֹמָ֛ה מִח֥וּץ לַבַּ֖יִת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וּבְיַ֨ד הָאִ֜ישׁ קְנֵ֣ה הַמִּדָּ֗ה שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת בָּֽאַמָּה֙ וָטֹ֔פַח וַיָּ֜מׇד אֶת־רֹ֤חַב הַבִּנְיָן֙ קָנֶ֣ה אֶחָ֔ד וְקוֹמָ֖ה קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃

ביאור: והנה אני רואה חומת הר הבית מסביב לבית המקדש מקיפה מד' רוחות ובידו של המלאך הקנה שמודד בו מידתו שש אמות באמה שאורכה יתר טפח על אמת חולין (שהיא ה' טפחים) ומדד את עובי החומה כמידת קנה אחד, שהיא שש אמות וגובה החומה כמידת קנה אחד, שהיא שש אמות:

– תרגום –

ה) וְהָא שׁוּרָא מִבָּרָא לְבֵיתָא סְחוֹר סְחוֹר וּבְיַד גַבְרָא קְנֵי מְשַׁחְתָּא דְחַד מִנְהוֹן שִׁית אַמִין בְּאַמְתָא דְהִיא אַמָה וּפְשַׁךְ וּמְשַׁח יַת פּוּתְיָא דְבִנְיָנָא קַנְיָא חַד וְרוּמָא קַנְיָא חַד:

– רש"י

(ה) והנה חומה מחוץ לבית. בנין בית אחד הראני בצפון ההר והחומה מחוץ סביב סביב כך מפורש בסוף הספר שהעיר בדרום והבית בצפון: שש אמות באמה וטופח. שית אמין באמתא דהיא אמתא ופשך כן ת"י זו היא אמה בינונית בת ו' שהוא אמה וטופח באמה בת חמשה: רוחב הבנין. עובי החומה: וקומה קנה אחד. וזהו היא קומה חצונה שהיא סביב הר הבית והיא היתה נמוכה כמו ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה כו':

– תרגום –

ה) וְהָא שׁוּרָא מִבָּרָא לְבֵיתָא סְחוֹר סְחוֹר וּבְיַד גַבְרָא קְנֵי מְשַׁחְתָּא דְחַד מִנְהוֹן שִׁית אַמִין בְּאַמְתָא דְהִיא אַמָה וּפְשַׁךְ וּמְשַׁח יַת פּוּתְיָא דְבִנְיָנָא קַנְיָא חַד וְרוּמָא קַנְיָא חַד:

– תולדות אהרון –

וביד האיש. עירובין נב:

ציור 14  קנה מידה לעתיד

פסוק ה': בית המקדש בצפון ההר, ומקיפתו חומת הר הבית. והעיר ירושלים בדרום ההר. המדידה נעשית ע"י קנה שאורכו שש אמות, כאשר כל אמה שווה לששה טפחים. [יח] סה"כ: קנה = שש אמות = שלושים וששה טפחים (2) [ציור 14]. וכן ע"י פתיל פשתים שהוא נוח למדידת הקרקע שעולה ויורדת.

רוחב [עובי] החומה קנה אחד, שהוא שש אמות רוחב, על שש אמות גובה [ציור 15], בכל ארבע הרוחות סביב הר הבית [יט] [ציור 16]. ואורך החומה שלושת אלפים אמה על רוחב שלושת אלפים אמה [חמש מאות על חמש מאות קנים], ולה חמשה שערים [ציור 16].

גובה פתח כל שער חמשים אמה, ורוחב הפתח עשר אמות, ורוחב [עובי] השער שש אמות [ציור 17] כרוחב החומה. [הר הבית בבית שני (3) היה בגודל חמש מאות אמה על חמש מאות אמה] [ציור 18] .פירוש מילים: "קנה המדה שש אמות באמה וטפח" היינו: בקנה המדה יש שש אמות כאשר כל אמה היא אמת חולין שהיא אמה רגילה, שגודלה חמשה טפחים, ועוד טפח נוסף, נמצא ששה טפחים לכל אמה בקנה, ושש אמות הם שלושים וששה טפחים (4) [ציור 14].

ציור 15  גובה ורוחב חומת הר הבית – שש אמות

[יח] אמה שווה לששה טפחים

ישנם ארבע סוגי אמות מדידה: [4 סוגי קרשים למדידה, בגדלים שונים]:

אחת – אמת חולין שהיא בגודל חמשה טפחים – ונקראת גם אמה קטנה.

שניה – אמה בגודל ששה טפחים, ונקראת אמה בינונית, אמת קודש ואמת משה רבינו. וזאת אמת המדידה, שמודד כאן את הבית, שהיא אמה בינונית בגודל ששה טפחים. [שזה שווה לאמת חולין שהיא בגודל חמשה טפחים ועוד טפח אחד יותר, סה"כ ששה טפחים ברש"י] [ציור 14]. ובענין שתי אמות המדידה הנוספות עיין בהשלמות הערה 2.

ציור 16  גובה ורוחב חומת הר הבית – שש אמות

[יט]  הר הבית

הר הבית יש לו חומה סביב סביב באורך 500 קנים על רוחב 500 קנים, שהם 3,000 אמה על 3,000 אמה (לקמן פר' מ"ב פס' ט"ז-כ').

וכן כתב במשכני עליון (דף קצ"ו פרק א') משנה א': הר הבית שלושת אלפים אמה על שלושת אלפים אמה, רובו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב. מקום שהוא רוב מדתו שם רוב תשמישו [ציור 16].

פירוש: מקום בית המקדש קרוב לצפון מערב הר הבית, ולכן השטח הפנוי יותר מכל הוא בדרום, ואח"כ במזרח, פחות פנוי בצפון, והכי פחות פנוי במערב.

שערי הר הבית לא מוזכרים בנביא. ובמשכני עליון שם במשנה ב' כתב: ה' שערים יהיו לו. שנים לדרום, ואחד למזרח, אחד לצפון, ואחד למערב. [וכן היה בבית שני, משנה מדות פ"א מ"ג] [ציור 16].

גבהם של פתחים חמישים אמה, ורחבם עשר אמות. כעביו של כותל כך עביו של פתח [ציור 17].

גובה חומת הר הבית

ובמשכני עליון במשנה ב' כתב: גובהו של כותל שש [אמות] ועביו שש [בכל ארבעת הרוחות: בצפון, דרום, מזרח, מערב].

וזוהי דעת רש"י שכתב: וזהו היא קומה חיצונה שהיא סביב הר הבית, והיא היתה נמוכה, כמו ששנינו (מדות פ"ב מ"ד): כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי וכו' ע"כ. * ואין כוונת רש"י שרק כותל אחד יהיה נמוך בבית ג', אלא, שכשם שבבית שני היה כותל אחד נמוך, הרי בבית שלישי כל ארבעת הכתלים של הר הבית יהיו נמוכים שש אמות בלבד. [ואפשר שזה לנוי לבית, שחומת הר הבית מבחוץ נמוכה] [ציור 16].

וכן סברת מצודת דוד, והמלבי"ם, ובנין הבית [להרה"ג יחיאל הלל עפ"י מצודת דוד], שכל ארבע החומות של הר הבית נמוכות וכן משמע ברד"ק שכתב: שבבית שני עשו החומה המזרחית נמוכה כמו שראו בבנין יחזקאל העתיד, ולקחו מקצת הדברים מבית שלישי ולא הכל.

גבהן של פתחים ורחבן

בנביא לא מוזכר גובה ורוחב הפתח. ובמשכני עליון (דף ק"ע) כתב: גובה כל הפתחים לבד מפתח הפנימי [של קדש הקדשים] הם גבוהים כפי המקבלים. וחמשים אמה הוא גובה הפתח כי כן נחלקו כל המערכות לנשמות ולצבאות חמשה. (ובדף קע"ב): וכל פתח רחבו עשר אמות, כי עשר כתות מלאכים צריכים לקבל מהם וגבהם חמשים [ואף ששם דבר בשערי חצר הפנימית, הרי גובה ורוחב הפתח נשאר באותו גודל].

שכן כתב (בדף קצ"ו) [בה' פרקים פרק א' משנה ב'] על הר הבית: חמשה שערים יהיו לו, גבהם של פתחים חמשים ורחבם עשר.

עבי פתח השער

במשכני עליון כתב: כעביו של כותל כך עביו של פתח, ועבי הכתל שש אמות ע"כ. וכנראה שמדבר בעבי הפתח של השער שהוא בגובה חמשים אמה, שלא נחשוב שרק בגובה החומה שש אמות, אלא שבכל גובה השער שהוא חמשים אמה, עביו שש אמות [ציור 17].

ורוחב החומה של פתח השער לא מוזכר, וכן גובה החומה שמעל הפתח של השער לא מוזכר. 

* ואפשר שרוחב חומת פתח השער, עשר אמות.

* וכן אפשר שגובה החומה שמעל פתח השער עשר אמות [ציור 17], סה"כ גובה השער ששים אמה [כמו אלי השערים], וכמו שערי ירושלים, שכן לעתיד בשערי ירושלים גובה החומה מעל הפתח יהיה עשר אמות, וכן עובי חומתם, כדברי הגמ' בסנהדרין ( ק' ע"א), וכן בבבא בתרא (ע"ה ע"א) דרש ר' יוחנן, עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות שהן בגובה שלושים אמה על שלושים אמה, וחוקק בהן עשר אמות רוחב, ובגובה עשרים אמה, ומעמידן בשערי ירושלים, עכ"ל. נמצא שהחומה מעל פתח השער = עשר אמות, וכן עובי השער מכל צד עשר אמות. ובתקוני הזוהר (בתקון כ"א דף ס' עמ' ב' בדפו"י), כתוב: שלעתיד, בית-המקדש מעשה ידי הקב"ה יהיה מאבנים טובות ע"כ. * ואם בעיר ירושלים החומות מעל הפתח עשר אמות, כל שכן בית המקדש שהוא הבית לשכינה הקדושה, שיהיה מעשה ידי ה', ויהיה בנוי מכסף וזהב ואבנים יקרות, שחומותיו מעל פתח השער תהיינה גבוהות לפחות עשר אמות.

חמשה שערים

לשער, יש דלתות [ציור 17]. לפנים מהר הבית ישנו סורג וחיל, וראה בס"ד בפס' הבא. ודברי משכני עליון הם על פי מסכת מדות כפי שהיה בבית שני, ועיין בהערה 3.

ציור 17  שערי הר הבית 

(2) שלושים וששה טפחים:

וכן ישנן עוד שתי אמות מדידה גדולות שהשתמשו בהם האומנים שעשו מלאכה לבית המקדש. אחת של ששה טפחים ואצבע למדידת בנין הבית, ואחת בגודל של ששה טפחים וחצי אצבע למדידת כלים שעשויין מכסף וזהב. והאומנים הוסיפו במדידת הבנין אצבע על כל ששה טפחים, כדי שלא יהנו בטעות מכספי הקדש [אם יחסרו מעט]. ובכלי כסף וזהב ששוויים יקר וכן יש בהם אומנות, הוסיפו רק חצי אצבע יותר שלא להפסיד את האומנים, (כלים פרק י"ז משנה ט'. מנחות צ"ז ע"ב, צ"ח ע"א).

וכן בכלים (פר' י"ז משנה י'): ר' מאיר אומר כל האמות היו בינוניות חוץ ממזבח הזהב, והקרן והיסוד [והכלים], ר' יהודה אומר אמת בנין ששה טפחים ושל כלים חמשה טפחים. והגמרא במנחות (צ"ז ע"א) מבארת שהמקור לדבריהם של ר' מאיר ור' יהודה הוא מהנביא יחזקאל (פרק מ"ג, פס' י"ג) [וכן הוא בעירובין (ד' ע"א), ובסוכה (ה' ע"ב)].

וברמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ב' הלכה ו' מ"ז) פסק כדברי ר' מאיר [ואף שהציון בגמרא בעין משפט הוא על דברי ר' יהודה, וכן מרן בכסף משנה כתב שמקור הרמב"ם ממסכת כלים לפי ר' יהודה, מ"מ כתב הכ"מ בהמשך דבריו שדברי הרמב"ם הם כר"מ במנחות (צ"ז ע"א – צ"ח ע"א). וכן הרמב"ם בהלכות מעילה (פרק שמיני הלכה ה') הביא הגמרא במנחות (צ"ח ע"א) שהאומנין מוסיפין בבנין יותר משהתחייבו כדי שלא יבואו לידי הנאה מהקדש. ובכסף משנה שם כתב: יש לתמוה על רבינו שהשמיט דין הכלים שהם מכסף וזהב ע"כ. יוצא שלפי הכסף משנה הלכה כר' מאיר שמדידת הכלים לפי אמה בינונית. וכן פסק ר' עובדיה מברטנורא במשנה בכלים (בפרק י"ז מ"ט) שהלכה כר"מ.

לפי החזון איש שיעור טפח=9.6 ס"מ, ולפי הגר"ח נאה = 8 ס"מ. ובמשכני עליון (ד' קע"ח) כתב: והטפח הוא ד' אצבעות, והוא ה'. ושני הדברים אמת, כי סודו ד' אותיות השם ב"ה ובחשוב הקוץ עמהם הם ה'.

ציור 18  הר הבית בבית שני היה 500 על 500 אמה
ציור 18.1  הר הבית בבית שני

(3) הר הבית בבית שני:

וכן שנינו במס' מדות (פרק א' משנה ג'): חמשה שערים היו להר הבית: שני שערי חולדה מן הדרום-משמשין כניסה ויציאה, קיפונוס מן המערב- משמש כניסה ויציאה, טדי מן הצפון – לא היה משמש כלום, שער מזרחי. עליו שושן הבירה צורה, שבו הכהן גדול שורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה, יוצאים להר המשחה.

ושם (פרק ב' משנה א'): הר הבית חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. רובו מן הדרום. שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב, מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו. [ציור 18.1]

דרך הכניסה והיציאה בהר הבית: וכן שנינו במדות (פרק ב' משנה ב'): כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל, חוץ ממי שארעו דבר שהוא מקיף לשמאל. מה לך מקיף לשמאל? שאני אבל- השוכן בבית הזה ינחמך. שאני מנודה השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך, דברי ר' מאיר. אמר לו ר' יוסי עשיתן כאלו עברו עליו את הדין, אלא השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך.

פירוש: כל הנכנסין – באיזה שער שהוא, נכנסין דרך ימין [פונים לימין] כגון הנכנסין בשער המזרח הולכים לצד צפון, ואח"כ למערב ויוצאין דרך שער דרום. אבל מי שאבל או מנודה, פונה לצד שמאל ומקיף, כדי שינחמו אותו האנשים. וכתב ר' עובדיה מברטנורא שהלכה כר' יוסי.

(4)  קנה המידה: 

וכן כתב במשכני עליון (ד', קנ"ח קנ"ט): ותראה שכל המידות זה הבית נמדדו "בקנה המידה", והוא סוד גדול נמשך מזה הענין שאני אומר לך, שהבנין הזה על פי אורות הכתר הוא נבנה… כי "פתיל הפשתים" הוא המידה באמת, וה"פשתים" בגבורה הוא נשרש, והפתיל הם עשר מאורות חזקים מאוד נמשכים כולם בגבורה, להגביל כל דבר ולהעמיד כל נברא בתחומו בל יצא החוצה… ומזה הפתיל נמשכה המידה במאור שזכרתי, ואז נקרא הוא "קנה המידה"… והנך רואה כי כל זה נמשך מהגלות אותו הראשית [הכתר], כי ממנו יצאו אלה השני קנים… ושיעור הקנה הוא שש אמות והאמה ששה טפחים… וכאשר יתחברו זה בזה עולה מספרם ל"ו כמנין הקנה הזה. עכ"ל.

ועיין בזוהר הקדוש (פרשת פקודי דפו"י דף רל"ג ע"א – רל"ד ע"א) במאמר "קו המדה וקנה ומדה" ומה שכתב שם בענין: שפתיל הפשתים הוא קו המדה , וכל המדידות של הנביא יחזקאל היו בקנה המדה, ולא בפתיל הפשתים שהוא קו המדה. ובמעשה המשכן הכל היה בקו המדה הוא פתיל הפשתים. ובזוהר החדש (פרשת ואתחנן דפו"י ד' נ"ו ט"ד – נ"ח ט"ד) הסביר בענין "קו המדה" ע"ש. 

ובעירובין (נ"ח ע"א) למדו חז"ל מכאן שפתיל הפשתים הוא הטוב ביותר למדידה שכן מטבעו אינו נמתח (הרמב"ם שבת פרק כ"ח הי"א).

דילוג לתוכן