הר הבית יש לו חומה סביב סביב באורך 500 קנים על רוחב 500 קנים, שהם 3,000 אמה על 3,000 אמה (לקמן פר' מ"ב פס' ט"ז-כ').

וכן כתב במשכני עליון (דף קצ"ו פרק א') משנה א': הר הבית שלושת אלפים אמה על שלושת אלפים אמה, רובו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב. מקום שהוא רוב מדתו שם רוב תשמישו [ציור 16].

פירוש: מקום בית המקדש קרוב לצפון מערב הר הבית, ולכן השטח הפנוי יותר מכל הוא בדרום, ואח"כ במזרח, פחות פנוי בצפון, והכי פחות פנוי במערב.

שערי הר הבית לא מוזכרים בנביא. ובמשכני עליון שם במשנה ב' כתב: ה' שערים יהיו לו. שנים לדרום, ואחד למזרח, אחד לצפון, ואחד למערב. [וכן היה בבית שני, משנה מדות פ"א מ"ג] [ציור 16].

גבהם של פתחים חמישים אמה, ורחבם עשר אמות. כעביו של כותל כך עביו של פתח [ציור 17].

גובה חומת הר הבית

ובמשכני עליון במשנה ב' כתב: גובהו של כותל שש [אמות] ועביו שש [בכל ארבעת הרוחות: בצפון, דרום, מזרח, מערב].

וזוהי דעת רש"י שכתב: וזהו היא קומה חיצונה שהיא סביב הר הבית, והיא היתה נמוכה, כמו ששנינו (מדות פ"ב מ"ד): כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי וכו' ע"כ. * ואין כוונת רש"י שרק כותל אחד יהיה נמוך בבית ג', אלא, שכשם שבבית שני היה כותל אחד נמוך, הרי בבית שלישי כל ארבעת הכתלים של הר הבית יהיו נמוכים שש אמות בלבד. [ואפשר שזה לנוי לבית, שחומת הר הבית מבחוץ נמוכה] [ציור 16].

וכן סברת מצודת דוד, והמלבי"ם, ובנין הבית [להרה"ג יחיאל הלל עפ"י מצודת דוד], שכל ארבע החומות של הר הבית נמוכות וכן משמע ברד"ק שכתב: שבבית שני עשו החומה המזרחית נמוכה כמו שראו בבנין יחזקאל העתיד, ולקחו מקצת הדברים מבית שלישי ולא הכל.

גבהן של פתחים ורחבן

בנביא לא מוזכר גובה ורוחב הפתח. ובמשכני עליון (דף ק"ע) כתב: גובה כל הפתחים לבד מפתח הפנימי [של קדש הקדשים] הם גבוהים כפי המקבלים. וחמשים אמה הוא גובה הפתח כי כן נחלקו כל המערכות לנשמות ולצבאות חמשה. (ובדף קע"ב): וכל פתח רחבו עשר אמות, כי עשר כתות מלאכים צריכים לקבל מהם וגבהם חמשים [ואף ששם דבר בשערי חצר הפנימית, הרי גובה ורוחב הפתח נשאר באותו גודל].

שכן כתב (בדף קצ"ו) [בה' פרקים פרק א' משנה ב'] על הר הבית: חמשה שערים יהיו לו, גבהם של פתחים חמשים ורחבם עשר.

עבי פתח השער

במשכני עליון כתב: כעביו של כותל כך עביו של פתח, ועבי הכתל שש אמות ע"כ. וכנראה שמדבר בעבי הפתח של השער שהוא בגובה חמשים אמה, שלא נחשוב שרק בגובה החומה שש אמות, אלא שבכל גובה השער שהוא חמשים אמה, עביו שש אמות [ציור 17].

ורוחב החומה של פתח השער לא מוזכר, וכן גובה החומה שמעל הפתח של השער לא מוזכר. 

* ואפשר שרוחב חומת פתח השער, עשר אמות.

* וכן אפשר שגובה החומה שמעל פתח השער עשר אמות [ציור 17], סה"כ גובה השער ששים אמה [כמו אלי השערים], וכמו שערי ירושלים, שכן לעתיד בשערי ירושלים גובה החומה מעל הפתח יהיה עשר אמות, וכן עובי חומתם, כדברי הגמ' בסנהדרין ( ק' ע"א), וכן בבבא בתרא (ע"ה ע"א) דרש ר' יוחנן, עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות שהן בגובה שלושים אמה על שלושים אמה, וחוקק בהן עשר אמות רוחב, ובגובה עשרים אמה, ומעמידן בשערי ירושלים, עכ"ל. נמצא שהחומה מעל פתח השער = עשר אמות, וכן עובי השער מכל צד עשר אמות. ובתקוני הזוהר (בתקון כ"א דף ס' עמ' ב' בדפו"י), כתוב: שלעתיד, בית-המקדש מעשה ידי הקב"ה יהיה מאבנים טובות ע"כ. * ואם בעיר ירושלים החומות מעל הפתח עשר אמות, כל שכן בית המקדש שהוא הבית לשכינה הקדושה, שיהיה מעשה ידי ה', ויהיה בנוי מכסף וזהב ואבנים יקרות, שחומותיו מעל פתח השער תהיינה גבוהות לפחות עשר אמות.

חמשה שערים

לשער, יש דלתות [ציור 17]. לפנים מהר הבית ישנו סורג וחיל, וראה בס"ד בפס' הבא. ודברי משכני עליון הם על פי מסכת מדות כפי שהיה בבית שני, ועיין בהערה 3.