בית המקדש השני
מסכת מידות – פרק ג'
משנה ה' – טבעות לשחיטה וננסים
וְטַבָּעוֹת הָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שִׁשָּׁה סְדָרִים (א) שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַרְבָּעָה שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, שֶׁעֲלֵיהֶן שׁוֹחֲטִין (ב) אֶת הַקֳּדָשִׁים. בֵּית הַמִּטְבְּחַיִם (ג) הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו (ד) שְׁמוֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז (ה) עַל גַּבֵּיהֶן, וְאֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל (ו) הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶם, וּשְׁשָׁה סְדָרִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁבָּהֶם תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין, עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים. [ציור 23]
רבי עובדיה מברטנורה
וטבעות היו בצפונו של מזבח. (לפי שלא היו כופתים) את התמיד, כדתנן במסכת תמיד, התקין יוחנן כהן גדול עשרים וארבע טבעות לעשרים וארבעה משמרות כהונה, והיו קבועות ברצפה עשויות כמין קשת שהיו מכניסים בהן צואר בהמה בשעת שחיטה ונועצים ראש הטבעת בארץ. והיו לצפונו של מזבח, לפי שקדשי קדשים שחיטתן בצפון.
שמונה עמודים ננסים. עמודים של אבן נמוכין.
ורביעין של ארז. חתיכות מרובעות של ארז היו על העמודים.
ואונקליות. כעין מזלגות אנציני"ש בלע"ז.
היו קבועין. באותן רביעין של ארז, ותולין בהן הבהמה.
ושלושה סדרים. של אונקליות זו למעלה מזו היו בכל חתיכת עץ, לתלות בהמה גדולה או קטנה.
על שלחנות של שיש. שעליהן מדיחין הקרבים, לפי שהשיש מקרר ומצנן ושומר הבשר שלא יסריח.
א) ו' סדרים. היו הטבעות בשורה אחת ובכל סדר ארבעה טבעות שהן כ"ד טבעות לכ"ד משמרות וי"א ד' סדרים היו של שש שש טבעות שהן נמי כ"ד:
ב) שעליהן שוחטין. נותן צואר הבהמה בטבעת שיש לה ב' ראשין ונועצה בקרקע והצואר תקוע שם ויכול יחיד לשוחטה:
ג) בית המטבחיים. שקורין מיצקר"ה:
ד) ועליו. כלומר באותו מקום ח' עמודים ננסים קצרים ולא גבוהים:
ה) ורביעים של ארז. כרותות ארזים על גבי שני העמודים ארבע קורות על ח' עמודים:
ו) ואונקליות. יתידות ברזל קבועות בקורות ג' סדרים של יתידות תקעו בכל קורה וקורה סדר זה גבוה מחבירו ואומר אני הנמוך לתלות בו כבש ובאמצעי לתלות בו איל והגבוה לתלות בו פר ומפשיטין ומנתחין ומביאין הקרביים על שלחנות של שיש שלמטה בין העמודים: