העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מ' פסוק לה'-לח'
(יחזקאל מ' פסוק לה'-לח')
לה וַיְבִיאֵ֖נִי אֶל־שַׁ֣עַר הַצָּפ֑וֹן וּמָדַ֖ד כַּמִּדּ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃
ביאור: והכניסני לתוך השער הצפוני והמלאך מדד כאותן המדות של שני העשרים:
לו תָּאָו֙ אֵלָ֣ו וְאֵלַמָּ֔ו וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֖וֹ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃
ביאור: תאי השער המזרחי ועמודי אולם השער ואולם השער וחלונות של תאי השער והאולם לכל התאים והאולם גובה השער חמשים אמה ורוחב השער מתא לתא עשרים וחמש אמה.
לז וְאֵילָ֗ו לֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵילָ֖ו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת מַעֲלָֽו׃
ביאור: ועמודי האולם היו לצד החצר החיצונה וצורות דקלים על ראש עמודי אולם השער מימין ומשמאל לפתח האולם ושמונה מדרגות לחצר הפנימית.
לח וְלִשְׁכָּ֣ה וּפִתְחָ֔הּ בְּאֵילִ֖ים הַשְּׁעָרִ֑ים שָׁ֖ם יָדִ֥יחוּ אֶת־הָעֹלָֽה׃
ביאור: וחדר בתוך החצר הפנימית שפתחו לכיוון מזוזות השער הצפוני בחדר זה ירחצו את הקרביים של העולה.
– תרגום –
לב) וְאָעֲלַנִי לְדַרְתָּא גַוַיְתָא בְּאוֹרַח מַדִינְחָא וּמְשַׁח יַת תַּרְעָא כְּמִשְׁחָתָא הָאִלֵין: לג) וְתָווֹהִי וְאֵילוֹהִי וְאוּלַמוֹהִי כְּמִשְׁחָתָא הָאִילֵן וְכַוִין לֵיהּ וּלְאוּלַמוֹהִי סְחוֹר סְחוֹר אוּרְכָּא חַמְשִׁין אַמִין וּפוּתְיָא עַסְרִין וַחֲמֵשׁ אַמִין: לד) וְאוּלַמוֹהִי לְדַרְתָּא בַּרַיְתָא וְכוֹתְרָן עַל אֵילוֹהִי מִכָּא וּמִכָּא וּתְמַנְיָא דַרְגִין דַרְגוֹהִי: לח) וְלִשְׁכָּתָא וּפִתְחָא בְּאֵילַיָא דְתַרְעַיָא תַּמָן מְתַקְנִין יַת עֲלָתָא:
(לו) אורך חמשים אמה. גבהו חמשים אמה: (לז) ואיליו לחצר החיצונה. אשישפיאר"קאש בלע"ז ואולם השער קרוי אילים כאן: (לח) ולשכה. היתה אצל שער הצפוני בעזרת ישראל: ופתחה. של לשכה אל אילי השער לצד השער: באילים השערים. יש בפרשה פסוקים קורין לכתפו' השער אילי' מיינשלי"ש בלע"ז: שם ידיחו את העולה. העולה הנשחטת בצפון: ידיחו את העולה. ירחצו את הקרביים:
לב) וְאָעֲלַנִי לְדַרְתָּא גַוַיְתָא בְּאוֹרַח מַדִינְחָא וּמְשַׁח יַת תַּרְעָא כְּמִשְׁחָתָא הָאִלֵין: לג) וְתָווֹהִי וְאֵילוֹהִי וְאוּלַמוֹהִי כְּמִשְׁחָתָא הָאִילֵן וְכַוִין לֵיהּ וּלְאוּלַמוֹהִי סְחוֹר סְחוֹר אוּרְכָּא חַמְשִׁין אַמִין וּפוּתְיָא עַסְרִין וַחֲמֵשׁ אַמִין: לד) וְאוּלַמוֹהִי לְדַרְתָּא בַּרַיְתָא וְכוֹתְרָן עַל אֵילוֹהִי מִכָּא וּמִכָּא וּתְמַנְיָא דַרְגִין דַרְגוֹהִי: לח) וְלִשְׁכָּתָא וּפִתְחָא בְּאֵילַיָא דְתַרְעַיָא תַּמָן מְתַקְנִין יַת עֲלָתָא:
פסוקים ל"ה – ל"ז: שער הצפון של החצר הפנימי, כמו שערי הדרום והמזרח של החצר הפנימי [ציור 112]. מלבד שמונת השולחנות, שנלמד [בפסוק ל"ט, מ', מ"א] שישנם בשער ובאולם שבצפון [ציור 115].
ולקמן [פס' ל"ט] נלמד ברש"י שהמקום של בין התאים וכן האולם [בשער הצפוני], קדושתם כקדושת החצר הפנימית.
פסוק ל"ח: בחצר הפנימית בצד מערב [סח] של השער הצפוני [סט], ישנה לשכה להדחת הקרביים [ע] של קדש הקדשים [עא], וכן להדחת חלקי הבשר [עב] שמנתחים לאחר הפשטת העור. ופתח הלשכה לכוון שער צפון [עג] [ציור 116] [ציור 119], והיא נקראת לשכת המדיחים וכן בית המטבחיים [עד].
[סח] בצד מערב
שכן בצדו המזרחי של השער, נלמד לקמן (בפס' מ"ד) שנמצאות שם "לשכות שרים" ושרים הם הלויים, וכן משמע מביאור בנין העתיד (דף תשל"ו פס' ל"ח, ודף תשל"ז פס' מ"ד) לפי הציור של מו"ר הרב משה אויער. וכן לפי משכני עליון (דף קע"ח, קע"ט). [ציור 116]
[סט] השער הצפוני
לפי רש"י שפרש על הפס': "ולשכה ופתחה באילים השערים" – לכתפות השער. [ציור 116] [ציור 118]
[ע] הדחת הקרביים
כן פרש רש"י. והקרביים הם החלקים הפנימיים של הקרבן שהם בני המעיים, וכן הכרס [מדות פ"ה מ"ג במפרשים].
ובבית שני, בית המטבחיים היה בצפון העזרה, ושם הדיחו את בני המעיים, הם הקרביים, על שולחנות של שיש, ג' פעמים לפחות, משום שהלכלוך יוצא מהן בדוחק לפי שהן דקין [ר' עובדיה מברטנורא ומפרשים בתמיד פ"ד מ"ב]. ומקומו היה בחלל העזרה, ולא בתוך לשכה בעזרה. ואלו לשכת המדיחין היתה בדרום העזרה [לפי הגמרא ביומא ד' י"ט עמ' א', והרמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה ט"ז, וכן תפארת ישראל, ומפרשים במס' מדות פרק ה' משנה ג', הגרסא היא בדרום ולא בצפון], ששם מדיחין את הכרס כל צרכה, ולפי שהיא מלאה רפש, מדיחין אותה בלשכה סגורה, ולא בחלל העזרה.
וכן שטפו אותה לבד ולא עם שאר הקרביים שלא תטנפם, [תמיד פרק ד' משנה ג' לפי ר' עובדיה מברטנורא, ומפרשים, ומס' מדות פרק ה' משנה ג', ועיין בתוס' יום טוב במדות פ"ה מ"ג שסובר שגם את הקרביים רחצו פעם ראשונה בבית המדיחין, ואח"כ על שולחנות בבית המטבחיים] [כמובא בפס' מא' בציור].
ולפי רש"י אצלנו בנביא שכתב שבלשכת המדיחין שבצפון השער ירחצו את הקרביים, יש להסתפק מה הם הקרביים, האם רק הדקין, או כולל גם את הכרס? *ואפשר שירחצו הכל שם כולל את הכרס, שכן אין פרוט של עוד מקום לרחיצה.
ובבית שלישי יש שנוי מבית שני בכך שגם בית המטבחיים נמצאת בתוך לשכה, ואלו בבית שני הדיחו את המעיים בחלל העזרה בצפון. ואלו לשכת המדיחין היתה בדרום והיא היתה בתוך לשכה [משום נקיות], הרי שלשכת המדיחין בבית שלישי תשמש את שתי הדברים: הדחת המעיים [הדקין] והכרס. [ציור 119]
[עא] קדש הקדשים
עולה היא קדש קדשים. בפס' מוזכר ששם ירחצו רק את העולה. *ומסתבר שמדובר בכל קדשי הקדשים, רק שקרבן העולה הוא הרצוי מכל הקרבנות, שלא בא על חטא, אלא לרצוי וכדורון למלך, כדאיתא בזבחים (ז' ע"ב), ע"כ הזכירו. ולגבי קדשים קלים לא מוזכר מקום, ויש לעיין אם ישטפו אותם שם, או במקום אחר בתוך החצר הפנימית. ומהתורה מותר לשחוט וכן לרחוץ קדשים קלים בכל החצר הפנימית גם בדרום.
[עב] הדחת חלקי הבשר
לפי רש"י שפרש על הפס' "ידיחו את העולה"- העולה הנשחטת בצפון. וכן [בפס' מ"ג] כתוב "ועל השולחנות בשר הקרבן". וגם בבית שני היו מדיחין את הבשר [אחר הנתוח לחלקים], על השולחנות בבית המטבחיים [מדות פ"ה מ"ב במפרשים], וכן כתב במשכני עליון (ד' קע"ז): ששם נתקן הקרבן הנשחט … ויטהרו אותו מכל זוהמה. וכן מובא במוסף רש"י (בפס' מ"ג): שעל השולחנות שבלשכה יניחו את הבשר אחר ההפשטה [ציור 119]. וכן בשלחנות, מזרקות וסכינים. [ציון 117]
[עג] פתח הלשכה לכוון שער הצפון
כן פרש רש"י, וכן הסביר במשכני עליון (דף קע"ח): ופתח הלשכה הזאת לצד השער אשר לחצר. ותדע כי כל פתח לשכה אשר אומר לך, הוא המקום שמשם נכנס בו המאור לעשות מלאכתו, ובהתפשט האור לצאת דרך השער אשר לחצר, נכנס בלשכה ההיא ושם נתישב. וכן כתב בבאור בנין העתיד (ד' תשל"ו).
לשכת המדיחין לצד השער ויש עדיין ללמוד, האם לשכת המדיחין מול וכנגד פתח שער הצפוני, ואז כאשר נכנסים לחצר הפנימית דרך שער הצפון, הלשכה ממול וצריך לעקוף אותה, או שהיא רק לצד כתפי השער כמו ב [ציור 116][ציור 118].
והנה ברש"י פירש שהלשכה ופתחה לכתפות השער [שפרושו לצד השער ולא מולו ממש]. ובמשכני עליון (דף קע"ח) כתב: ופתח הלשכה הזאת לצד השער. ובחמשה פרקים כתב: אחת לשכת המדיחים, ופניה כלפי הפתח ע"כ. ומזה שכתב ופניה כלפי הפתח ולא מול הפתח, משמע שאין הכרח שדווקא פתח הלשכה יהיה מול פתח השער, אלא הלשכה לצד ולכתף השער, ופתחה פונה לצפון כלפי הפתח. [בין לרש"י ובין למשכני עליון]. [ציור 116] [ציור 118]
[עד] לשכת המדיחין, היא בית המטבחיים
בבית שני בבית המטבחיים היו שולחנות להדחה, וכן אונקליות שהן ווים שעליהם תולים הקרבן ופושטים את עורו (מדות פ"ג מ"ה: תמיד פ"ג מ"ה). ולקמן (בפס' מ"ב) יבואר שגם בלשכה זאת ישנם שלחנות וגם ווין להדחה. וכן כתב גם במשכני עליון (דף קע"ז, קע"ח). ועיין לקמן (בפס' מ"ב, מ"ג, בבאור חי הערה פג) מה שכתבנו בס"ד על הענין, וכן במצודת דוד, ובבנין הבית (לבנו הרה"ג יחיאל הילל), שכתבו שלשכת המדיחין היא בית המטבחיים. [ציור 119]