לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מא' פסוק ט'
(יחזקאל מא' פסוק ט')
טרֹ֣חַב הַקִּ֧יר אֲֽשֶׁר־לַצֵּלָ֛ע אֶל־הַח֖וּץ חָמֵ֣שׁ אַמּ֑וֹת וַאֲשֶׁ֣ר מֻנָּ֔ח בֵּ֥ית צְלָע֖וֹת אֲשֶׁ֥ר לַבָּֽיִת׃
ביאור: מידת רוחב הכותל של התאים הפונה לצד החיצוני חמש אמות ושטח הנשאר פנוי בין קיר התאים לאולם נגד רחב הצלעות בצפון ובדרום אשר לבית.
– תרגום –
ט) פּוּתְיָא דְכָתְלָא דִמְחִיצְתָּא דִלְבָרָא חֲמֵשׁ אַמִין וַאֲתַר שְׁבִיק בֵּית מְחִיצַיָא דִלְגָיו:
(ט) רוחב הקיר אשר לצלע אל החוץ. מחיצת התאים הסמוכה לחצר הוא מחיצת מערבית: חמש אמות. וכן שנינו במסכת מדות שאותו כותל הוא חמש: ואשר מונח. ומקום פנוי היה מונח במקצועות הצפון והדרום שאצל המזרח שאין התאים מקיפין את כל הבית ולאותו מקום פנוי היו פתחי התאים שבמקצועות מזרחיים כמו שאמור בענין ופתח הצלע למונח כי לא היה להם פתחים לתאים לא לצד החצר ולא לצד ההיכל אלא לאותן שבמקצוע מזרחית צפונית ובמזרחית דרומית היה הפתח בכותל רחבו פתוח לאותו מקום המונח ובאותו פתח נכנסין לו וממנו לתא השני ומן השני אל השלישי וכן סביב שכן שנינו במסכת מדות שלשה פתחים לכל אחד ואחד א' לתא מן הימין וא' לתא מן השמאל וא' לתא שעל גביו ואף י"ת כן ואשר מונח ואתר שביק לשון אחר ואשר מונח כלומ' וכן אותן (של צד פנים) מן הצלעות לצד בית מונח מקום פנוי היה מונח בין התאים ובין הבית ובאותו מקום היו פתחי התאים כמו שמפורש בענין ופתח הצלע למונח ורחבו היה ה' אמות כמו שהוא אומר ורחב מקום המונח ה' אמות כדפרישית לעיל שלא יהיו התאים סמוכים לבית כלל ואויר יהיה ביניהם והבית ה' אמות וכן ת"י ואתר שביק: בית צלעות אשר לבית. נגד אויר רוחב הצלעות בקרן הזוית, סביב סביב שכתוב במקום המונח אינו בד' פנות כמשמעו אלא כלומר מכאן ומכאן דרום וצפון זוית דרומית מזרחית וזוית צפונית מזרחית:
ט) פּוּתְיָא דְכָתְלָא דִמְחִיצְתָּא דִלְבָרָא חֲמֵשׁ אַמִין וַאֲתַר שְׁבִיק בֵּית מְחִיצַיָא דִלְגָיו:
פסוק ט': אבל רוחב חומות התאים מעל פני הקרקע – חמש אמות [כג] במערב [וכן בצפון ובדרום] [ציור 235]. והתאים (18) בקומה א' בגובה מפלס הבית [כד] [ציור 236].
ומקום פנוי נמצא בקרן צפון-מזרח ודרום-מזרח של התאים, ונקרא מונח [כה], והוא ברוחב חמש אמות [כו]. ומשם בלבד [כז] הכניסה לתאים [כח] [ציור 238], והכניסה למונח דרך הפשפשים [כט]. [ציור 240]
[כג] [רוחב חומות התאים] חמש אמה
רש"י פירש [בפס' ט'] שרוחב חומת התא המערבי הוא חמש אמות מעל הארץ, ולא הזכיר שגם רוחב חומות התאים בצפון ובדרום חמש אמות [ובצורת הבית לתוס' יו"ט, במצודת דוד, ובבאור בנין העתיד, כתבו שגם בצפון ובדרום החומות חמש אמות]. ואולי בשל שחומות התאים בצפון ובדרום שהם חמש אמות, כתובות בנביא (בפס' י"ב), כמו שפירש רש"י שם, ע"כ רש"י כאן פירש על קיר מערבי בלבד של חומות התאים. [ציור 235]
[כד] בגובה מפלס הבית
קומה א' של התאים באותו מפלס גובה של הבית [קדש הקדשים, ההיכל, והאולם], ולא מתחת. שכן כתוב בפס' ח': "מוסדות הצלעות שש אמות", ופירש רש"י: יסוד מחיצת הצלע בתוך הארץ היה רחב שש אמות, אבל למעלה מן הארץ היה רחבו חמש אמות, ע"כ. ובפס' ט' כתוב: "רחב הקיר אשר לצלע", ופירש רש"י: מחיצת התאים הסמוכה לחצר הוא מחיצת מערבית, ע"כ. כלומר רק היסודות שש אמות, אבל קירות התאים הם חמש אמות. וכן בפס' י"ב כתוב "וקיר הבנין חמש אמות", ורש"י פירש כותלי התאים. [כלומר שהחומות שמעל הארץ הן ברוחב חמש אמות]. נמצא שהתאים מעל הארץ ולא מתחת לארץ, וכמו שכתב רש"י בפס' י"ב: "ורחב יסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא", וכן משמע דעת הרמח"ל [כנ"ל בסוף הערה 18]. [ציור 236]
[כה] מונח
מקום פנוי מונח בקרן זוית צפונית-מזרחית, ודרומית-מזרחית לתאים, ברוחב חמש אמות, ומשם הכניסה לתאים בצפון ובדרום [לפי הפירוש הראשון ברש"י], והתאים נמצאים צמודים לקיר הבית סביב סביב, ללא דבר שמפסיק בין התאים לחומת הבית. [ציור 235] [ציור 238]
וברש"י מובא פירוש נוסף שמתחיל באמצע דיבור "לשון אחר" ולפירוש זה "המונח" הינו מסביב לבנין הבית בכל אורך הצפון והדרום, והתאים אינם צמודים לחומת הבית, אלא נמצאים לאחר חומת המונח. [ציור 237]
והפירוש השני הנ"ל [שמתחיל בא"ד "לשון אחר ואשר מונח וכו'"] אינו של רש"י, שכן בבאור בנין העתיד (דף תשל"ט בפס' י"ב) הביא בשם צורת הבית לתוס' יו"ט, שכתב בשם רבינו שמעיה תלמיד רש"י ז"ל, שאינו מרש"י כלל, רק תלמיד טועה כתב זה, אלא שהתאים מחוברים לכותלי הבית, וכותלי הבית ג"כ כתלים לתאים [כפרוש א' ברש"י], ע"כ. ומוכרחים לומר כך כמו שמשמע בנביא בפס' ו': "להיות אחוזים ולא אחוזים בקיר הבית", וכמו שפירש רש"י שם: שהתאים צמודים לקיר הבית, ע"כ.
וכן בפס' ט' מאמצע הפס': בית צלעות אשר לבית חזר רש"י לפרש לפי הפירוש הראשון שהמונח נמצא בקרן זוית של התאים, וכן בפס' י"א רש"י פירש לפי פרוש א', וכן כתב במשכני עליון (דף ק"פ): ואמנם סביב ההיכל, נמצאו כמו חדרים סביב… ואלה סובבים חומת ההיכל חוץ מחמש אמות לסוף הדרום והצפון שלא הגיעו שם אלה החדרים, (וכן בדף ר"ד פרק ד' משנה ד' כתב): וה' אמות אויר שבהם פתחם של תאים החיצונים פתוח לצפון ולדרום. ושם (פ"ה מ"א) כתב: מן הצפון לדרום מסבה וכתלה עשר, כותל התא חמש, והתא ארבע, כותל ההיכל שש, ותוכו עשרים, עכ"ל, ודבריו כלשון רש"י הראשון וכדברי ר' שמעיה תלמיד רש"י. [ציור 238]
[כו] ברוחב חמש אמות
רוחב המונח חמש אמות: בנביא (פס' י"א), ברש"י, ומשכני עליון (ד' ק"פ), אבל אורך המונח לא מוזכר. ורש"י בפ' ט' כתב: שהמונח במקצועות צפון ודרום שאצל המזרח. ובפס' י"ב כתב: אורך בנין התאים והמונח – תשעים אמה בצפון ובדרום.
ועל פי הכלל שכתב רש"י בפס' י"ב: "ואומר אני… והתאים הנמוכין אשר סביב אותם הוא קורא בנין", וכן כתב בד"ה "רוחב שבעים אמה": … "וי"ט של התאים", [שזה: התא – ארבע אמות+ חומת התא – חמש אמות + בית הורדת המים – חמש אמות + חומת בית הורדת המים – חמש אמות], הרי שקרא לשתי החומות ולבית הורדת המים: "י"ט של התאים", כי לסברת רש"י התא הוא העיקר והשאר נקראים על שמו. וכן כאשר כתב אורך בנין התאים, כלל גם חומות התאים, בית הורדת המים [או המסיבה] וחומתו, וכתב שאורך התאים וחומותיהם ביחד עם המונח מהמזרח למערב תשעים אמה אורך.
אורך המונח: *ומסתבר שאורך המונח הוא עשרים אמה, והוא כנגד: התאים – ארבע אמות, וחומתם – חמש אמות. בית הורדת המים – חמש אמות, וחומתה – חמש אמות בדרום. [ובצפון – המסיבה במקום בית הורדת המים], ועוד אמה אחת בין התאים לאולם, שכן רוחב חומת האולם חמש אמות, והחומה של ההיכל שש אמות, והתאים צמודים להיכל, ואמה אחת יש יותר למקום המונח בין התאים לאולם, סה"כ המונח ברוחב חמש אמות על אורך עשרים אמה. [ציור 238]
וכן בנביא (בפס' י"א) כתוב: " ורוחב מקום המונח חמש אמות", משמע שהרוחב חמש אבל האורך יותר [וה' יזכנו לדעת האמת]. וכן כתב בבנין הבית (לרה"ג יחיאל הלל בסימן מ"ה) בשם מצודת דוד.
[כז] ומשם בלבד
בספר "צורת הבית" (של התוס' יו"ט, בהוצאת הרב ישראל חיים שליט"א, בדף שי"א, ובפס' ט' ב"צורת הבית המחודש") כתב: ומה שכתב רש"י ז"ל שלא היו פתחים לתאים וכו' ולא לצד ההיכל, צריכין אנו לפרש שרצונו לומר שלא היה להם פתחים משמשים כניסה ויציאה מפני הכבוד, ועוד שהנכנס שלא בשעת העבודה לוקה כדאיתא בהקומץ רבה (מנחות כ"ז ע"ב), ואף להשתחויה שלא בגמר העבודה מחייב הסמ"ג [לא תעשה ש"ג], אבל שלא היה אף פתח כלל להתא אל ההיכל זה אינו, דהא תנן במדות (פ"ד מ"ג) שהיה לאותו שבקרן מזרחית צפונית ה' פתחים, ואחד מהן קחשיב להיכל, ע"כ דברי קדשו. [ציור 238]
[כח] הכניסה לתאים
מסביב לבית ישנם שלושים ושלושה תאים ב-ג' קומות: בצפון ובדרום בכל קומה חמשה תאים, ובמערב בכל קומה תא אחד, סה"כ בכל קומה אחת עשר תאים, כפול ג' קומות – שלושים ושלושה תאים. ולגבי בית שני שנינו (מדות פ"ד מ"ג): שלושים ושמונה תאים היו שם… ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחד, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו. ובקרן מזרחית צפונית היו חמשה פתחים, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל, ע"כ. ובזוית מזרחית דרומית לא מוזכר במשנה אם ישנה כניסה מהתא להיכל. ובמפרשים, יש סוברים שהיה פתח (תפארת ישראל), שכן כתוב על הפשפש הדרומי שהוא "סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבוא בו, כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור" (יחזקאל מ"ד ב'), וכן עשו בבית שני (מדות פ"ד מ"ב), ומזה שכתוב שיהיה סגור, משמע שיש שער רק שהשער סגור מהפשפש לתא וכן מהתא להיכל, עכ"ד. וכן מובא בציור התוס' יו"ט בשם רש"י על בית שלישי [ציור 238]. ויש מפרשים שלא הזכירו כלל שהיה פתח בבית שני מההיכל לתא בזוית דרומית מזרחית.
ובמשכני עליון (דף ר"ג פרק ד' משנה ב') כתב כלשון המשנה במדות, אלא שהוסיף: התחתונים ג' פתחים לכל אחד וכו' ע"כ [ראה בהערה 18 לקמן].
והכניסה לתאים בבית שלישי דרך המונח [רש"י אצלנו], וכן במשכני עליון (דף ק"פ למטה) כתב: ושם במונח נמצא פתח החדר [התא], ושאר החדרים פתוחים זה לזה ע"כ. והכניסה מקומה לקומה בתאים ע"י המסיבה [לעיל בפס' ז']. *ואפשר שגם בדרום יש שער מהתא להיכל אלא שהוא סגור תמיד. ולמרות שבנביא ובחז"ל לא דובר על הכניסה מהתא להיכל בדרום, אבל מאחר והוא המשך הכניסה מהפישפש לתא ולהיכל, מסתבר שיש שם שער, אלא שגם הוא סגור תמיד. וזה שלא הזכיר במשכני עליון שם פתח, אפשר משום שכתב דבריו עפ"י מס' מדות, ושם לא מוזכר שער להיכל בדרום. [ציור 238]
[כט] הפשפשים
לקמן (בפרק מ"ד פס' א', ב') נלמד שיש שני פשפשין [שערים קטנים] בצדי שער ההיכל בתוך האולם, ומהם נכנסים למונח, ומהמונח לתאים, ומשם להיכל [ציור 238], והפשפש הצפוני פתוח תמיד, ואלו הפשפש הדרומי סגור יהיה, כי ה' אלקי ישראל בא בו, ורק לכהן הגדול ינתן רשות לשבת שם לאכול לחם ובשר קדש הקדשים (רש"י שם ומשכני עליון דף קפ"ב). ועיין לקמן (בפרק מ"ד פס' א', ב') על הפשפשים. ובבית שני הם היו בגובה שמונה אמות (זבחים נ"ה ע"ב). [ציור 240]
(18) והתאים: התאים בבית א':
וכן בבית ראשון (מלכים א', ו' ח') כתוב: "פתח הצלע התיכונה [אמצעית] אל כתף הבית הימנית", ורש"י במקום פירש לפי התרגום: לא תיכונה בין העליונה לתחתונה, אלא תיכונה שבחמש תאים, שבדרום היה לה פתח אל החוץ בשורה התחתונה, וזה תרגום "ובלולים יעלו אל התיכונה" – שלמעלה הימנה, ע"כ. נמצא לפי פירוש רש"י והתרגום, שבבית ראשון, התאים של קומה א' היו בגובה ההיכל. ור"ע מברטנורא ועוד מפרשים כתבו שהתאים בקומה א' היו כנגד האוטם, ורק בקומה ב' היו בגובה ההיכל. [ציור 239]
התאים בבית ב': ובבית שני (מדות פ"ד מ"ז) כתבו המפרשים ור"ע מברטנורא שהתאים בקומה א' היו כנגד האוטם, ורק קומה ב' של התאים היו בגובה ההיכל. [ציור 239]
התאים בבית ג': לפי פירוש רש"י, התאים שבקומה א' הם בגובה ההיכל [לקמן הערה כד]
וכן משמע במשכני עליון (ד' ר"ג פ"ד מ"ב), שקומה א' של התאים בגובה מפלס ההיכל והבית ולא מתחת, שכן כתב על בית שלישי כלשון המשנה במס' מדות [פ"ד מ"ג], רק שהוסיף על התאים את המלה "התחתונים", וכך כתב: התחתונים – ג' פתחים לכל אחד… ובקרן מזרחית צפונית חמש פתחים לתא… ואחד להיכל, ע"כ. וזה שהוסיף על פתח התאים את המלה "התחתונים", נמצא שהרמח"ל סובר שמהתאים שבקומה א' משם נכנסים להיכל [מהתא שבצפון – מזרח]. *ואפשר שבא ללמד שקומה א' היא כנגד גובה ההיכל, ומקומה א' של התאים הכניסה להיכל, ולא כמו שהיה בבית שני לשיטת ר"ע מברטנורא. [ציור 236]