מסביב לבית ישנם שלושים ושלושה תאים ב-ג' קומות: בצפון ובדרום בכל קומה חמשה תאים, ובמערב בכל קומה תא אחד, סה"כ בכל קומה אחת עשר תאים, כפול ג' קומות – שלושים ושלושה תאים. ולגבי בית שני שנינו (מדות פ"ד מ"ג): שלושים ושמונה תאים היו שם… ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחד, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו. ובקרן מזרחית צפונית היו חמשה פתחים, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל, ע"כ. ובזוית מזרחית דרומית לא מוזכר במשנה אם ישנה כניסה מהתא להיכל. ובמפרשים, יש סוברים שהיה פתח (תפארת ישראל), שכן כתוב על הפשפש הדרומי שהוא "סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבוא בו, כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור" (יחזקאל מ"ד ב'), וכן עשו בבית שני (מדות פ"ד מ"ב), ומזה שכתוב שיהיה סגור, משמע שיש שער רק שהשער סגור מהפשפש לתא וכן מהתא להיכל, עכ"ד. וכן מובא בציור התוס' יו"ט בשם רש"י על בית שלישי [ציור 238]. ויש מפרשים שלא הזכירו כלל שהיה פתח בבית שני מההיכל לתא בזוית דרומית מזרחית.

ובמשכני עליון (דף ר"ג פרק ד' משנה ב') כתב כלשון המשנה במדות, אלא שהוסיף: התחתונים ג' פתחים לכל אחד וכו' ע"כ [ראה בהערה 18 לקמן].

והכניסה לתאים בבית שלישי דרך המונח [רש"י אצלנו], וכן במשכני עליון (דף ק"פ למטה) כתב: ושם במונח נמצא פתח החדר [התא], ושאר החדרים פתוחים זה לזה ע"כ. והכניסה מקומה לקומה בתאים ע"י המסיבה [לעיל בפס' ז']. *ואפשר שגם בדרום יש שער מהתא להיכל אלא שהוא סגור תמיד. ולמרות שבנביא ובחז"ל לא דובר על הכניסה מהתא להיכל בדרום, אבל מאחר והוא המשך הכניסה מהפישפש לתא ולהיכל, מסתבר שיש שם שער, אלא שגם הוא סגור תמיד. וזה שלא הזכיר במשכני עליון שם פתח, אפשר משום שכתב דבריו עפ"י מס' מדות, ושם לא מוזכר שער להיכל בדרום. [ציור 238]