לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מא' פסוק ה'
(יחזקאל מא' פסוק ה')
הוַיָּ֥מׇד קִֽיר־הַבַּ֖יִת שֵׁ֣שׁ אַמּ֑וֹת וְרֹ֣חַב הַצֵּלָע֩ אַרְבַּ֨ע אַמּ֜וֹת סָבִ֧יב ׀ סָבִ֛יב לַבַּ֖יִת סָבִֽיב׃
ביאור: ומדד המלאך את רוחב הכתל המערבי של קדש הקדשים ונמצא שש אמות ורוחבו של התא נמצא ארבע אמות וכן היו תאים מסביב לקדש הקדשים ומסביב ההיכל מצפון ומדרום צמודים לכתלי הבית סביב.
– תרגום –
ה) וּמְשַׁח כּוֹתְלָא דְבֵיתָא שִׁית אַמִין וּפוּתְיָא דִמְחִיצְתָּא אַרְבַּע אַמִין סְחוֹר סְחוֹר מַקַף לְבֵיתָא סְחוֹר סְחוֹר:
(ה) קיר הבית. כותל מערבי: ורוחב הצלע. אפנדי"ץ בלע"ז התא של אחריו ד' אמות חללו ושל בית שני היה שש ועל כרחך בית זה לעתיד לבא שהרי בבית שני לא היתה חומה מפסקת לבית קדשי הקדשים:
ה) וּמְשַׁח כּוֹתְלָא דְבֵיתָא שִׁית אַמִין וּפוּתְיָא דִמְחִיצְתָּא אַרְבַּע אַמִין סְחוֹר סְחוֹר מַקַף לְבֵיתָא סְחוֹר סְחוֹר:
פסוק ה': הקיר המערבי של קדש הקדשים רחבו שש אמות [יא], ואחריו ישנו תא ברוחב ארבע אמות, ובאורך עשרים ושתיים אמה (10), וכן יש תאים מסביב לבית בצפון ובדרום באורך אחת עשרה אמה [יב] וברוחב ארבע אמות. [ציור 212]
[יא] שש אמות
וכן כל קירות קדש הקדשים מבחוץ וההיכל – שש אמות, כמו שפירש רש"י, וכמו שפירש משכני עליון בחמשה פרקים (פרק ד' משנה א' ובפרק ה' משנה א'). [ציור 212]
[יב] [התא] באורך אחת עשרה אמה
ע"פ משכני עליון שכתב (בדף ר"ד פ"ד מ"ד): ארכן של תאים פ"ה אמה, וה' אמות אויר שבהם פתחם של תאים החיצונים, פתוח לצפון ולדרום, כותל התא ה', והתא י"א ע"כ. וכן עפ"י רש"י לאחר שהגיה דבריו וכתב שאורך התא י"א אמה ולא י"ב אמה כמו שכתב רבי שמעיה תלמידו. וכך הסבר הדברים: ברש"י (פס' ו') כתוב שאורך התא י"ב אמה, וישנם ה' תאים, ולהם ה' כתלים בעובי ה' אמות, סה"כ פ"ה אמה. ויחד עם המונח שהוא ה' אמות נמצא סה"כ צ' אמה אורך. ואח"כ ברש"י כתוב בסוגריים: ס"א ל"ג פעמים, ג"פ י"א ע"ג אחת עשר על גביהן, וכן ת"י חד עסרי בסידור' ובבית שני וכו' עד הוא תא, ותו לא. ע"כ. ולפי פירוש א' ברש"י לתא המזרחי אין קיר, ומהמונח נכנסים ישר לתא.
ובספר "ביאור בנין העתיד" (דף תשל"ט) כתב: ספר "צורת הבית" הביא בשם רבינו שמעיה תלמיד רש"י ז"ל, שחלל כל תא ותא של חמשה תאים צפוניים ודרומיים לא היה רק י"א אמות, נמצא שנוכל לומר שגם התא הראשון של צפוניים ודרומיים היה להם כתלים לצד מונח עכ"ל.
ובספר "צורת הבית" (לתוס' יו"ט שבהוצאת הרה"ג ישראל חיים בעמ' ר"ב) כתב בשם הר"ר שמעיה שרש"י הגיה [חזר בו] וכתב שאורך כל תא י"א אמה ולא י"ב אמה. ולכן כתב שם ב"צורת הבית" שלפי חישוב זה יש קיר גם במזרח התאים לשיטת רש"י, ע"כ.
וכן מוכח מדברי רש"י (בפס' ט') שאורך התא י"א אמה, ונמצא שגם במזרח יש קיר לתאים. וז"ל רש"י שם: כי לא היה להם פתחים לתאים וכו', אלא לאותן שבמקצוע מזרחית צפונית ובמזרחית דרומית היה הפתח בכותל רוחבו פתוח וכו', עכ"ל. ומזה שכתב שלתאים המזרחיים יש פתח בכותל, מוכח כסברא השניה שכתב.
וכן כתב "בלבושי שרד" בשם רש"י שאורך התא י"א אמה (והביאו הרב שטיינברג בספרו "בית המקדש שלישי"), ו"הלבושי שרד" דייק זאת מדברי רש"י, ולא היו לפניו דברי הר"ר שמעיה, ע"כ.
לפי כל הנ"ל נמצא ששיטת הרמח"ל כשיטת רש"י הקדוש. [ציור 212] [ציור 213]
(10) באורך עשרים ושתים אמה:
חומת התא חמש אמות ראה בהערה י"ב וכן על פי משכני עליון (דף ק"פ, קפ"א) שכתב: ונמצאו החדרים שלוש ושלושים בשלוש עליות י"א לעליה. והעניין כי מחבור ו'-ה' המתחבר בתוך קדש הקדשים הם יוצאים… כי כוח החדרים האלה אינו הרבה, ולא יצא רק מן ה-ה"א שבפנים, וגם מקום המונח שמשם מקבלים הוא ה' אמות, אך ה' זאת עשתה להם גבולם סביב ה' אמות כותל, ע"כ.
על פי משכני עליון, בין תא לתא יש חמש אמות חומה כמ"ש רש"י. ומאחר שהאורך שנשאר במערב שלושים ושתים אמה, ובכל קומה ישנו רק תא אחד, ע"כ במרחק חמש אמות מהחומה הצפונית, וכן מהחומה הדרומית, נשאר אורך התא עשרים ושתים אמות, שהוא פי שניים מתא רגיל [תא רגיל ארכו אחת עשרה אמה וגם שווה ל-ו', ו-ה']. ואף שלא כתב במשכני עליון שאורך התא במערב ארכו עשרים ושתים אמה, * סברא היא לאור דברי משכני עליון.
וכן בצרוף לדברי רש"י [בדעה א' בפס' ו'] שכתב: שהתא המערבי רחבו עשרים אמה, ולאחר דברי הר"ר שמעיה תלמיד רש"י, שכתב שרש"י הגיה [חזר בו] וכל תא אחת עשרה אמה, ולא שתים עשרה אמה, וממילא חזר בו רש"י גם מהסברא שהתא המערבי עשרים אמה כמו שכתוב בסוגריים בדעה ב' ברש"י (בפס' ו'), וראה בהערה יב. וכן מובא בספר "ביהמ"ק השלישי" [לר' שלום דוב שטיינברג], שכתב הלבושי שרד בשם רש"י: שהתא המערבי עשרים ושתים אמה. [ציור 212]