סרטונים ללימוד דף זה
ה פרקים לרמח"ל עם פירוש
פרק ה' – סיכום כללי
משנה ד' – הכניסה לעזרה והיציאה
סימנים 132-134 מוצאי ט' אב
132) כָּל הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה, מָקוֹם שֶׁהוּא נִכְנָס בּוֹ הוּא חוֹזֵר וְיוֹצֵא:
בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה לְמַעֵט שָׁלֹשׁ רְגָלִים, כָּל הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה יוֹצֵא מֵאוֹתוֹ פֶּתַח שֶׁנִּכְנַס. כְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (מגילה כ"ט ע"א) אֵין עוֹשִׂין בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפַּנְדְּרִיָּא, דְּהַיְנוּ קִצּוּר דֶּרֶךְ.
וְכֵן פָּסַק הָרַמְבָּ"ם (ביה"ב פ"ז ה"ב): "אֵיזֶהוּ יִרְאָתוֹ?… לֹא יַעֲשֶׂה הַר הַבַּיִת קַפַּנְדְּרִיָּא, דֶּרֶךְ וּמַעֲבָר מִפֶּתַח זֶה, וְיֵצֵא מִפֶּתַח כְּנֶגְדָּהּ, כְּדֵי לְקַצֵּר הַדֶּרֶךְ, אֶלָּא יִכָּנֵס וְיֵצֵא מֵאוֹתוֹ פֶּתַח, עַד כָּאן. וְכֵן מְבֹאָר בִּיחֶזְקֵאל (מ"ו ח'): "וּבְבוֹא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא וּבְדַרְכּוֹ יֵצֵא", וּפֵרַשׁ רַשִּׁ"י "שֶׁאֵינוֹ מִצְוָה לַעֲשׂוֹת הָעֲזָרָה קַפַּנְדְּרִיָּא" [שֶׁכֵּן לֹא מְדֻבָּר בַּמּוֹעֲדִים].
הַבָּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן נִכְנָס מִצְּפוֹן הָעֲזָרָה [ציור 254 א]. וְהַבָּא לְהִתְקַדֵּשׁ מֵהַמָּקוֹם בִּימוֹת הַחֹל, יִכָּנֵס מֵהַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל עֶזְרַת נָשִׁים שֶׁנִּקְרָא שַׁעַר הָאִיתוֹן [שַׁעַר הַבִּיאָה], אֶל הָעֲזָרָה דֶּרֶךְ הַפֶּתַח שֶׁבַּלְּשָׁכוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת אֶל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל (יחז' מ"ב י"ב) [ציור 254 ב].
133) חוּץ מִן הָרְאִיָּה שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא כְנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְהַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה":
בִּשְׁלֹשׁ הָרְגָלִים: בְּחַג פֶּסַח, שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת, מִצְוָה עַל כָּל זָכָר בְּיִשְׂרָאֵל לְהֵרָאוֹת בָּעֲזָרָה, לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי ה', לְהָבִיא קָרְבָּן לַה' וְלַעֲשׂוֹת הָעֲזָרָה קַפַּנְדְּרִיָּא [מַעֲבָר] מִשַּׁעַר הַצָּפוֹן לְשַׁעַר הַדָּרוֹם, אוֹ לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּדְבָרִים (ט"ז ט"ז): "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר".
וְכֵן מְבֹאָר בִּיחֶזְקֵאל (מ"ו ט'): "וּבְבוֹא עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהֹוָה בַּמּוֹעֲדִים הַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב וְהַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה לֹא יָשׁוּב דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר בָּא בוֹ כִּי נִכְחוֹ [יצאו] יֵצֵא". וּפֵרַשׁ רַשִּׁ"י (שם פס' ח'- י') שֶׁבַּמּוֹעֲדִים מִצְוָה לַעֲשׂוֹת הָעֲזָרָה קַפַּנְדְּרִיָּא. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבָּ"ם. [ציור 254 ג]
134) שַׁעַר הַמִּזְרָחִי אֵינוֹ נִפְתָּח אֶלָּא לַנָּשִׂיא; וּבְשַׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים נִפְתָּח עַד הָעֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר, "שַׁעַר הֶחָצֵר יִהְיֶה סָגוּר וגו' בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ":
הַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָעֲזָרָה, סָגוּר בִּימֵי הַחֹל בְּשֶׁל כָּךְ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָעָם לָבוֹא בִּימֵי הַחֹל (רש"י ביחז' מ"ו י"ב). וְהָעָם שֶׁיָּבוֹא לְהִתְקַדֵּשׁ מֵהַמָּקוֹם בִּימוֹת הַחֹל יִכָּנֵס דֶּרֶךְ פֶּתַח הַלְּשָׁכוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת אֶל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל (יחז' מ"ב י"ב).
וּבְשֶׁל חֲשִׁיבוּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הַשַּׁעַר (רבינו לעיל ע"מ קצ"ד), הוּא יִפָּתַח רַק לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ [גַּם בִּימוֹת הַחֹל] וּמִיָּד יִסָּגֵר (יחז' מ"ו ב', ח').
וְכֵן יִפָּתַח לְכֹהֵן גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר יָבוֹא מִחוּץ לַמִּקְדָּשׁ לָשֶׁבֶת לֶאֱכוֹל מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בַּפִּשְׁפֵּשׁ הַצְּפוֹנִי וְיִסָּגֵר מִיָּד לְאַחַר שֶׁיֵּצֵא מִשַּׁעַר זֶה (רש"י ביחז' מ"ד ג'). [ציור 254 ד]
וְכָל הָעָם יִכָּנְסוּ דֶּרֶךְ שַׁעַר זֶה רַק בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים עַד נְעִילָתָם בָּעֶרֶב (יחז' מ"ו ג'). וּבְשַׁבָּתוֹת וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהַדְּלָתוֹת נִפְתָּחוֹת מֵאֲלֵיהֶן, וְיֵדְעוּ שֶׁשְּׁכִינָתוֹ שֶׁל הקב"ה בּוֹ (פרקי ר' אליעזר פרק כ"א).
עַיֵּן "לְשִׁכְנוֹ תִּדְרְשׁוּ" חֵלֶק ב פֶּרֶק מו פס' ב, וכן פס' ח, וכן פס'יב.