בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את

הכבוד לשרשו – לקב"ה

(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

לשכנו תדרשו חלק ב'

יחזקאל מח' פסוק א'-לה'

חלוקת הארץ לעתיד

פרק מח' - חלוקת הארץ לעתיד

(יחזקאל מח' פסוק א'-לה')

א  וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הַשְּׁבָטִ֑ים מִקְצֵ֣ה צָפ֡וֹנָה אֶל-יַ֣ד דֶּֽרֶךְ-חֶתְלֹ֣ן | לְֽבוֹא-חֲמָ֡ת חֲצַ֣ר עֵינָן֩ גְּב֨וּל דַּמֶּ֤שֶׂק צָפ֙וֹנָה֙ אֶל-יַ֣ד חֲמָ֔ת וְהָיוּ-ל֧וֹ פְאַת-קָדִ֛ים הַיָּ֖ם דָּ֥ן אֶחָֽד: 

בֵּאוּר צַח: וְאֵלּוּ שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים שֶׁיִּנְחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ בִּתְחוּמֵי הַמְּצָרִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; שֵׁבֶט דָּן מַתְחִיל מִצַּד צְפוֹן הָאָרֶץ מֵהַיָּם בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית- דְּרוֹמִית מֵהֹר-הָהָר וּמִשָּׁם מִזְרָחָה לְחֶתְלֹן וּמִשָּׁם לָעִיר לְבוֹא חֲמָת וּמִשָּׁם לָעִיר חֲצַר עֵינָן שֶׁבְּקֶרֶן צְפוֹן-מִזְרָח וּמִשָּׁם יוֹרֵד הַגְּבוּל דָּרוֹמָה לִגְבוּל דַּמֶּשֶׂק, הָאֵזוֹר שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר חֲמָת הוּא גְּבוּל צְפוֹן הָאָרֶץ. וְיִהְיֶה גְּבוּל דָּן בַּמִּזְרָח בְּכָל רֹחַב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל [עוֹבֵר מֵחֲצַר עֵינָן לַדָּרוֹם לְחַוְרָן וּלְדַמֶּשֶׂק וְלַגִּלְעָד וְלִנְהַר הַיַּרְדֵּן] וּבַמַּעֲרָב גְּבוּל הַיָּם. סַךְ הַכֹּל לְשֵׁבֶט דָּן חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ 25.000 קָנִים=כְּ-72 ק"מ מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ מִמִּזְרָח- לְמַעֲרָב כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם.

– תרגום –

א) וְאִלֵין שְׁמָהַת שִׁבְטַיָא מִסְיָפֵי צִפּוּנָא עַל תְּחוּם אוֹרַח חֶתְלוֹן מַעֲלָנָא דַחֲמָת חֲצַר עֵינָן תְּחוּם דַמֶשֶׂק צִפּוּנָא עַל תְּחוּם חֲמָת וִיהוֹן לֵיהּ רוּחַ קִידוּמָא מַעֲרָבָא דָן חָד: 

– רש"י

א) ואלה שמות השבטים. סדר חלקים שיחלקוה ביניהם מקום כל אחד ואחד: מקצה צפונה. דן יטול מצר צפוני מחצר עינן שבמקצוע מזרח שהיא עד גבול דמשק (שבמקצוע מערב צפון סא"א): והיו לו פאת קדים הים. כלומר מפאת קדים ועד ים דן אחד הרי פירש האורך ולא פירש הרוחב ובברייתא דספרי בפרשת האזינו מה ת"ל יהודה א' דן א' אשר א' מלמד שעתידין ישראל ליטול אורך מן המזרח למערב ברוחב כ"ה אלף קנים שהם שבעים וחמשה מילין ומהיכן למדו השיעור הזה מן התרומה שהיא כאחד מן החלקי' הללו כמו שמפורש בענין מצאתי שכך כתוב ואורך כאח' החלקים והוא רחב עשרים חמש אלף קנים ואורך מפאת ים עד פאת קדים כ"ה אלף קנים ק"ן אלף אמה שהקנה שש אמה וכל אלפים אמה מיל כמו שאנו למדין במסכת יומא אצל עשר סוכות שמירושלים ועד צוק הרי ק"נ אלף אמה עולין לשבעים וחמש מיל וזהו שיסד רבי אלעזר בפיוט (בסילוק דיום שני של סוכות) כי אקח מועד לעת חלוק ארצותי' כשורת הכרם לחוצותיה באורך מפאת קדים לקצותיה עד ים אוקיינוס למצותיה ברחב שבעים וחמשה מיל חריצותיה (וי"ג שבעים וחמשה מיל לי"ג רצועות בין רצועות השבטים ורצועות הקודש יעלו לט' מאות וע"ה מילין ולמנין ת' פרסה על ת' פרסה של א"י עולין המילין לשש עשר' מאות לסכום הקלירי שאמר ארבעת מילין היא פרסה ושמא מילין של חשבון הרצועות גדולים הם אין נכנסין ארבע' מהם בפרסה ואכן בא למנות שני מילין למחצית (ומחצה) בפרסה יעלו כד' מאות פרסה לאלף מילין וחשבון מילין של רצועה אין עולין אלא ט' מאו' וע"ה מילין עדיין חסר המניין כ"ה מילין לא כיון מניין מילין הרצועות של פ"ט למנין ד' מאות פרס' ומניין למד רבי אליעזר אורך השורות עד ים אוקיינוס שהוא בסוף עולם ומקרא מעיד תחום מערב עד ים הגדול שלפנים מים אוקיינוס הרבה): 

– תרגום –

א) וְאִלֵין שְׁמָהַת שִׁבְטַיָא מִסְיָפֵי צִפּוּנָא עַל תְּחוּם אוֹרַח חֶתְלוֹן מַעֲלָנָא דַחֲמָת חֲצַר עֵינָן תְּחוּם דַמֶשֶׂק צִפּוּנָא עַל תְּחוּם חֲמָת וִיהוֹן לֵיהּ רוּחַ קִידוּמָא מַעֲרָבָא דָן חָד: 

ב  וְעַ֣ל | גְּב֣וּל דָּ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד-פְּאַת-יָ֖מָּה אָשֵׁ֥ר אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל שֵׁבֶט דָּן צָמוּד אֵלָיו שֵׁבֶט אָשֵׁר, וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים= כְּ-72 ק"מ מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט אָשֵׁר חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

– תרגום –

ב) וְעַל תְּחוּם דָן מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא אָשֵׁר חָד: 

– רש"י

ב) ועל גבול דן. ואצל גבול דן בדרומו:

– תרגום –

ב) וְעַל תְּחוּם דָן מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא אָשֵׁר חָד: 

ג   וְעַ֣ל | גְּב֣וּל אָשֵׁ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה וְעַד-פְּאַת-יָ֖מָּה נַפְתָּלִ֥י אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל שֵׁבֶט אָשֵׁר צָמוּד אֵלָיו שֵׁבֶט נַפְתָּלִי, וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים= כְּ-72 ק"מ מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט נַפְתָּלִי חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ד  וְעַ֣ל | גְּב֣וּל נַפְתָּלִ֗י מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד-פְּאַת-יָ֖מָּה מְנַשֶּׁ֥ה אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל שֵׁבֶט נַפְתָּלִי צָמוּד אֵלָיו שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה,  וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים= כְּ-72 ק"מ מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט מְנַשֶּׁה חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ה  וְעַ֣ל | גְּב֣וּל מְנַשֶּׁ֗ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד-פְּאַת-יָ֖מָּה אֶפְרַ֥יִם אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה צָמוּד אֵלָיו שֵׁבֶט אֶפְרַיִם,  וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים= כְּ-72 ק"מ מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ו  וְעַ֣ל | גְּב֣וּל אֶפְרַ֗יִם מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים וְעַד-פְּאַת-יָ֖מָּה רְאוּבֵ֥ן אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל שֵׁבֶט אֶפְרַיִם צָמוּד אֵלָיו שֵׁבֶט רְאוּבֵן,  וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים= כְּ-72 ק"מ מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט רְאוּבֵן חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ז  וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל רְאוּבֵ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יְהוּדָ֥ה אֶחָֽד׃

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל רְאוּבֵן צָמוּד אֵלָיו שֵׁבֶט יְהוּדָה,  וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים= כְּ-72 ק"מ מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט יְהוּדָה חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ח  וְעַל֙ גְּב֣וּל יְהוּדָ֔ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֖ים עַד-פְּאַת-יָ֑מָּה תִּהְיֶ֣ה הַתְּרוּמָ֣ה אֲֽשֶׁר-תָּרִ֡ימוּ חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֜לֶף רֹ֗חַב וְאֹ֜רֶךְ כְּאַחַ֤ד הַחֲלָקִים֙ מִפְּאַ֤ת קָדִ֙ימָה֙ עַד-פְּאַת-יָ֔מָּה וְהָיָ֥ה הַמִּקְדָּ֖שׁ בְּתוֹכֽוֹ:

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל שֵׁבֶט יְהוּדָה צָמוּד אֵלָיו חֵלֶק הַתְּרוּמָה וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב שֶׁהוּא עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, יִהְיֶה חֵלֶק הַתְּרוּמָה, שֶׁכֻּלָּהּ קְדוֹשָׁה יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תַּפְרִישׁוּ קֹדֶשׁ לַה'. עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים= [כְּ-72 ק"מ בְּעֵרֶךְ] שֶׁהוּא מֵהַצָּפוֹן-לִדְרוֹם הָאָרֶץ בְּרֹחַב חֵלֶק הַתְּרוּמָה. וְכַנַּ"ל חוֹזֵר שׁוּב וְהוּא עַל כָּל אֹרֶךְ הַתְּרוּמָה שֶׁמִּמִּזְרָח-לְמַעֲרַב הָאָרֶץ עַד הַיָּם, [וְהוּא עַל רֹחַב הָאָרֶץ] כְּחֵלֶק כָּל שֵׁבֶט מֵהַשְּׁבָטִים כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם וְיִהְיֶה בְּתוֹכוֹ הַר הַבַּיִת וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כַּמְפֹרָשׁ לְקַמָּן [פְּסוּקִים ט' י'].

– תרגום –

ג) וְעַל תְּחוּם אָשֵׁר מֵרוּחַ מְדִינְחָא וְעַד רוּחַ מַעֲרָבָא נַפְתָּלִי חָד: 

ד) וְעַל תְּחוּם נַפְתָּלִי מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא מְנַשֶׁה חָד: 

ה) וְעַל תְּחוּם מְנַשֶׁה מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא אֶפְרַיִם חָד: 

ו) וְעַל תְּחוּם אֶפְרַיִם מֵרוּחַ מַדִינְחָא וְעַד רוּחַ מַעֲרָבָא רְאוּבֵן חָד: 

ז) וְעַל תְּחוּם רְאוּבֵן מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא יְהוּדָה חָד: 

ח) וְעַל תְּחוּם יְהוּדָה מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא תְּהֵי אַפְרָשׁוּתָא דְתִפְרְשׁוּן עַסְרִין וַחֲמֵשׁ אַלְפִין פּוּתְיָא וְאוּרְכָּא כְּחַד מִן חוּלְקַיָא מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא וִיהֵי כֵיבַשׁ מַקְדְשָׁא בְגַוֵיהּ:

– רש"י

ח) תהיה התרומה וגו. וא"ת היאך יתכן שתהא ירושלים במקומה והלא היתה ירושלים במיצר צפוני של יהודה שנטל דרומה של ארץ כנען וכאן הוא באמצע השבטים אין חלוקה זו דומה לחלוקת יהושוע שזו כשורת הכרם וכל החלקים שוין וחלוק' יהושוע היה שבט יהודה חלק גדול ואף כי (חלקו היה) רב ממנו עד שנטל שמעון בגורלו שנאמר (יהושע יט) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון לפיכך יש די עתה ברוחב חלק שנטל יהודה בימי יהושוע ליטול בו חלק עכשיו ה' שבטים הנותרים לפי שהאורך גדול מאד מפאת קדים עד אוקיינוס וירושלים במקומה: והיה המקדש בתוכו. כמו שמפרש והולך:

– מוסף רש"י

ז) ועל גבול ראובן וגו' יהודה אחד. "להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם". כשבא משה לברכם, שנאמר (דברים לג ו ז) יחי ראובן ואל ימות, וזאת ליהודה. דבר אחר ולא עבר בתוכם בנחלה של עתיד לבוא החלוקה בספר יחזקאל (איוב טו יט):

– תרגום –

ג) וְעַל תְּחוּם אָשֵׁר מֵרוּחַ מְדִינְחָא וְעַד רוּחַ מַעֲרָבָא נַפְתָּלִי חָד: 

ד) וְעַל תְּחוּם נַפְתָּלִי מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא מְנַשֶׁה חָד: 

ה) וְעַל תְּחוּם מְנַשֶׁה מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא אֶפְרַיִם חָד: 

ו) וְעַל תְּחוּם אֶפְרַיִם מֵרוּחַ מַדִינְחָא וְעַד רוּחַ מַעֲרָבָא רְאוּבֵן חָד: 

ז) וְעַל תְּחוּם רְאוּבֵן מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא יְהוּדָה חָד: 

ח) וְעַל תְּחוּם יְהוּדָה מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא תְּהֵי אַפְרָשׁוּתָא דְתִפְרְשׁוּן עַסְרִין וַחֲמֵשׁ אַלְפִין פּוּתְיָא וְאוּרְכָּא כְּחַד מִן חוּלְקַיָא מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא וִיהֵי כֵיבַשׁ מַקְדְשָׁא בְגַוֵיהּ:

ט  הַתְּרוּמָ֕ה אֲשֶׁ֥ר תָּרִ֖ימוּ לַֽיהוָ֑ה אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים: 

בֵּאוּר צַח: וּבְתוֹךְ חֵלֶק הַתְּרוּמָה בַּצָּפוֹן תַּפְרִישׁוּ חֵלֶק קָדוֹשׁ יוֹתֵר מִכָּל הַתְּרוּמָה לִכְבוֹד ה', וְהוּא בְּאֹרֶךְ הַתְּרוּמָה 25.000 קָנִים כְּ-72 ק"מ בְּעֵרֶךְ מֵהַמִּזְרָח-לְמַעֲרַב הָאָרֶץ, וְעַל רֹחַב הַתְּרוּמָה מִצָּפוֹן-לִדְרוֹם הָאָרֶץ 10.000 קָנִים כְּ-28.8 ק"מ [וְהוּא בְּאֹרֶךְ הָאָרֶץ].

י  וּ֠לְאֵ֜לֶּה תִּהְיֶ֣ה תְרֽוּמַת-הַקֹּדֶשׁ֮ לַכֹּֽהֲנִים צָפ֜וֹנָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֙מָּה֙ רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְנֶ֕גְבָּה אֹ֕רֶךְ חֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וְהָיָ֥ה מִקְדַּשׁ-יְהוָ֖ה בְּתוֹכֽוֹ:

בֵּאוּר צַח: וּלְאֵלֶּה יִהְיֶה מְיֹעָד הַמַּלְבֵּן הַצְּפוֹנִי שֶׁל תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל לְכָל הַכֹּהֲנִים לִמְגוּרִים בִּלְבַד. וּגְבוּלָם בִּצְפוֹן הַתְּרוּמָה סָמוּךְ לִגְבוּל יְהוּדָה מִמִּזְרָח-לְמַעֲרַב הָאָרֶץ 25.000 קָנִים [כְּ-72 ק"מ] בְּאֹרֶךְ הַתְּרוּמָה, וְאֵלּוּ מִקַּו גְּבוּל מַעֲרָבִי מִצַּד הַיָּם הַתִּיכוֹן בְּרֹחַב הַתְּרוּמָה [שֶׁהוּא בְּאֹרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל] מֵהַצָּפוֹן – לַדָּרוֹם 10.000 קָנִים [כְּ-28.8 ק"מ], וְכֵן כְּנֶגְדּוֹ בְּמַקְבִּיל בַּמִּזְרָח אוֹתָהּ מִדָּה 10.000 קָנִים [כְּ-28.8 ק"מ], וְאִלּוּ הַגְּבוּל הַדְּרוֹמִי מִמִּזְרָח-לְמַעֲרַב הָאָרֶץ 25.000 קָנִים, וּבְמֶרְכַּז חֵלֶק הַכֹּהֲנִים בְּדִיּוּק יִהְיֶה הַר הַבַּיִת שֶׁמְּקֻדָּשׁ יוֹתֵר מֵחֵלֶק הַכֹּהֲנִים וּבְתוֹכוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא קָדוֹשׁ יוֹתֵר מֵהַר הַבַּיִת וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מְקֻדָּשׁ מִכֻּלָּם.

יא   לַכֹּהֲנִ֤ים הַֽמְקֻדָּשׁ֙ מִבְּנֵ֣י צָד֔וֹק אֲשֶׁ֥ר שָׁמְר֖וּ מִשְׁמַרְתִּ֑י אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-תָע֗וּ בִּתְעוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּ הַלְוִיִּֽם:

בֵּאוּר צַח: וְחֵלֶק זֶה בִּצְפוֹן הַתְּרוּמָה מֻקְדָּשׁ לְכָל הַכֹּהֲנִים הַמְקֻדָּשִׁים שֶׁעֲתִידִים כֻּלָּם לְהִקָּרוֹת עַל שֵׁם בְּנֵי צָדוֹק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁהָלְכוּ בְּדַרְכּוֹ וְדָבְקוּ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְלֹא טָעוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ מֵרָאשֵׁי הָעָם וְהִטְעוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה בֶּעָבָר, יִהְיוּ לְוִיִּם לֶעָתִיד וְיִוָּלְדוּ לִלְוִיִּם.

יב  וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם תְּרוּמִיָּ֛ה מִתְּרוּמַ֥ת הָאָ֖רֶץ קֹ֣דֶשׁ קָדָשִׁ֑ים אֶל-גְּב֖וּל הַלְוִיִּֽם:

בֵּאוּר צַח: וְיִהְיֶה הַחֵלֶק [10.000 קָנִים עַל 25.000 קָנִים] לְכָל הַכֹּהֲנִים תְּרוּמָה מִתּוֹךְ כָּל הַתְּרוּמָה [שֶׁהִיא בְּגֹדֶל 25.000 קָנִים עַל 25.000 קָנִים] שֶׁכֵּן הוּא קָדוֹשׁ יוֹתֵר מֵחֵלֶק הַלְוִיִּם וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם וְנֶחְשָׁב לְקֹדֶשׁ-קָדָשִׁים בְּיַחַס לִשְׁאָר הַתְּרוּמָה. וְלִדְרוֹמָם גְּבוּל הַלְוִיִּם.

– תרגום –

ט) אַפְרְשׁוּתָא דִי תִפְרְשׁוּן קֳדָם יְיָ אוּרְכָּא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין וּפּוּתְיָא עַסְרָא אַלְפִין: 

י) וּלְאִלֵין תְּהֵי אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא לְכַהֲנַיָא צִפּוּנָא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין וּלְמַעֲרְבָא פּוּתְיָא עַסְרָא אַלְפִין וּלְמַדִינְחָא פּוּתְיָא עַסְרָא אַלְפִין וּלְדָרוֹמָא אוּרְכָּא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין וִיהֵי כֵיבַשׁ מַקְדְשָׁא דַייָ בְּגַוֵיהּ: 

יא) לְכַהֲנַיָא דְקַדִישִׁין מִבְּנֵי צָדוֹק דִנְטָרוּ מַטְרַת מֵימְרִי דְלָא טָעוּ בִּטְעוֹת בְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמָא דְטָעוּ לֵיוָאֵי: 

יב) וּתְהֵי לְהוֹן אַפְרָשׁוּתָא מֵאַפְרָשׁוּת אַרְעָא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין עַל תְּחוּם לֵיוָאֵי:

– רש"י

ט) התרומה אשר תרימו לה'. מן החלק הזה שהופרש אצל יהודה בדרומו אורך ממזרח עד הים ורחב כ"ה אלף קנים ממנה תהיה תרומה לה' למקדש ומקום לבתים לכהנים ארך כ"ה אלפים קנים ממזרח למערב ורחב י' אלפים מן הצפון לדרום: 

י) ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים. ואלה העשרת אלפים רחב וכ"ה אלף אורך יהיה לכהנים בצפון בתוך רצועות התרומה הגדולה אצל דרומו של יהודה: צפונה חמשה ועשרים אלף. הוא האורך ממזרח למערב: וימה רחב עשרת אלפים. מצד מערב רחב עשרת אלפים מן הצפון לדרו': וקדימה רחב עשרת אלפים. ורוח מזרחית י' אלפים מן הצפון לדרום: ונגבה אורך חמשה ועשרים אלף. מן המזרח למערב: והיה מקדש ה' בתוכו. הוא הר הבית ה' מאות קנים על ה' מאות קנים יהיה באמצע רצועה זו וכל סביבותיו לכהנים י"ב אלפים ומאתים וחמשים לצד מזרח וכן לצד מערב וברוחב ארבעת אלפים וז' מאות וחמשים לצפון וכן לדרום כמו שאמור למעלה בענין יהיה מדה אל הקודש ה' מאות בה' מאות מרובע: יא) לכהנים המקודש. החלק הזה המקודש יהיה לכהנים: 

יב) תרומיה. מפורשת תרומה היא שם הפרשה תרומיה מפורשת והיתה להם הרצועה הזאת מפורשת מתרומת הארץ מן התרומה הגדולה שהותרמה מן הארץ אורך מאוקיינוס עד גבול מזרח ברוחב כ"ה אלפים כמו שאמור למעלה ממנו יבדילו רצועה זו באמצע ארכה לכהני' ולמקדש: קדש קדשים. שכל התרומה הגדולה קודש לכהנים וללוים ולנשיא ולאחוזת העיר ולעובדי העיר כמו שמפורש והולך וזו כ"ה אלף אורך וי' אלף רוחב בצפונו המפורש' ממנה לכהנים ולמקדש תהיה קדש קדשים: אל גבול הלוים. אצל רצועות הלוים:

– תרגום –

ט) אַפְרְשׁוּתָא דִי תִפְרְשׁוּן קֳדָם יְיָ אוּרְכָּא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין וּפּוּתְיָא עַסְרָא אַלְפִין: 

י) וּלְאִלֵין תְּהֵי אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא לְכַהֲנַיָא צִפּוּנָא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין וּלְמַעֲרְבָא פּוּתְיָא עַסְרָא אַלְפִין וּלְמַדִינְחָא פּוּתְיָא עַסְרָא אַלְפִין וּלְדָרוֹמָא אוּרְכָּא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין וִיהֵי כֵיבַשׁ מַקְדְשָׁא דַייָ בְּגַוֵיהּ: 

יא) לְכַהֲנַיָא דְקַדִישִׁין מִבְּנֵי צָדוֹק דִנְטָרוּ מַטְרַת מֵימְרִי דְלָא טָעוּ בִּטְעוֹת בְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמָא דְטָעוּ לֵיוָאֵי: 

יב) וּתְהֵי לְהוֹן אַפְרָשׁוּתָא מֵאַפְרָשׁוּת אַרְעָא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין עַל תְּחוּם לֵיוָאֵי:

יג  וְהַלְוִיִּ֗ם לְעֻמַּת֙ גְּב֣וּל הַכֹּהֲנִ֔ים חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים כָּל-אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים:

בֵּאוּר צַח: וְאַדְמַת הַלְוִיִּם לִמְגוּרִים לְבָתִּים וּלְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בִּצְפוֹן הָאָרֶץ כְּנֶגֶד גְּבוּל הַכֹּהֲנִים דְּרוֹמִית לָהֶם מֵהַמִּזְרָח-לְמַעֲרַב הָאָרֶץ: 25.000 קָנִים [כְּ-72.000 ק"מ] אֹרֶךְ הַתְּרוּמָה, וּגְבוּל הַלְוִיִּם בַּמִּזְרָח בְּרֹחַב הַתְּרוּמָה [שֶׁזֶּה בְּאֹרֶךְ הָאָרֶץ] מֵהַצָּפוֹן לַדָּרוֹם 10.000 קָנִים [כְּ-28.8 ק"מ בְּעֵרֶךְ]. וְכֵן גְּבוּל הַלְוִיִּם בַּדָּרוֹם בְּאֹרֶךְ הַתְּרוּמָה 25.000 קָנִים מִמִּזְרַח הָאָרֶץ לְמַעֲרָבוֹ, כָּל אֹרֶךְ הָרְצוּעָה וּגְבוּלוֹ בַּמַּעֲרָב בְּרֹחַב הַתְּרוּמָה מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לַדָּרוֹם 10.000 קָנִים.

יד  וְלֹא-יִמְכְּר֣וּ מִמֶּ֗נּוּ וְלֹ֥א יָמֵ֛ר וְלֹ֥א (יעבור) יַעֲבִ֖יר רֵאשִׁ֣ית הָאָ֑רֶץ כִּי-קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה:

בֵּאוּר צַח: וְלֹא יִמְכְּרוּ מֵאַדְמָתָם לֹא הַכֹּהֲנִים וְלֹא הַלְוִיִּם לְשֵׁבֶט אַחֵר, וְכֵן לֹא יִמְכּוֹר כֹּהֵן לְלֵוִי וְלֹא לֵוִי לְכֹהֵן מֵאַדְמָתוֹ. וְכֵן לֹא יַחֲלִיפוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶת אַדְמָתָם עִם שׁוּם שֵׁבֶט אַחֵר, וְלֹא יִתְּנוּ בְּמַתָּנָה אוֹ יְרֻשָּׁה אֲדָמָה לְשֵׁבֶט אַחֵר, כִּי חֵלֶק הַתְּרוּמָה בָּאָרֶץ הִיא הָרֵאשִׁית וְהִיא מֻפְרֶשֶׁת קֹדֶם הַמַּעֲשֵׂר וְהִיא קֹדֶשׁ לַה' שֶׁנְּתָנָהּ לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, וְלָכֵן גַּם בֵּין הַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם לֹא יַחֲלִיפוּ אֲדָמוֹת שֶׁבַּתְּרוּמָה.

טו  וַחֲמֵ֨שֶׁת אֲלָפִ֜ים הַנּוֹתָ֣ר בָּרֹ֗חַב עַל-פְּנֵ֨י חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף חֹֽל-ה֣וּא לָעִ֔יר לְמוֹשָׁ֖ב וּלְמִגְרָ֑שׁ וְהָיְתָ֥ה הָעִ֖יר (בתוכה) בְּתוֹכֽוֹ:

בֵּאוּר צַח: וַחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי הַקָּנִים הַנּוֹתָרִים מִכָּל תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ [שֶׁגָּדְלָהּ 25.000 קָנִים עַל קָנִים 25.000] הֵם בְּרֹחַב הַתְּרוּמָה מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ 5.000 קָנִים [14.4 ק"מ בְּעֵרֶךְ], עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים מִמִּזְרַח הָאָרֶץ לְמַעֲרָבָהּ, וְהוּא קֹדֶשׁ, רַק שֶׁבְּיַחַס לִשְׁאָר חֵלֶק הַתְּרוּמָה נֶחְשָׁב לְחֻלִּין וְלָכֵן מַטְּרָתוֹ לָעִיר יְרוּשָׁלַיִם לְמוֹשָׁב לְמִגְרָשִׁים, שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וּמִגְרָשׁ רֵיק סָבִיב לָעִיר וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם בְּמֶרְכָּזוֹ.

טז  וְאֵלֶּה֮ מִדּוֹתֶיהָ֒ פְּאַ֣ת צָפ֗וֹן חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת-נֶ֕גֶב חֲמֵ֥שׁ (חמש) מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֑ים וּמִפְּאַ֣ת קָדִ֗ים חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת-יָ֕מָּה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִֽים:

בֵּאוּר צַח: וְאֵלֶּה מִדּוֹת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם לִמְגוּרִים בִּלְבַד: גְּבוּלָהּ הַצְּפוֹנִי שֶׁצָּמוּד לַלְוִיִּם 4.500 קָנִים [כְּ-13 ק"מ בְּעֵרֶךְ] וּגְבוּלָהּ הַדְּרוֹמִי 4.500 קָנִים [כְּ-13 ק"מ בְּעֵרֶךְ] וּגְבוּלָהּ הַמִּזְרָחִי [כְּ-13 ק"מ בְּעֵרֶךְ] וּגְבוּלָהּ הַמַּעֲרָבִי בַּיָּם כְּ-4.500 קָנִים [כְּ-13 ק"מ בְּעֵרֶךְ] נִמְצָא הָעִיר מְרֻבַּעַת 18.000 קָנִים.

יז וְהָיָ֣ה מִגְרָשׁ֮ לָעִיר֒ צָפ֙וֹנָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְנֶ֖גְבָּה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וְקָדִ֙ימָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְיָ֖מָּה חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם:

בֵּאוּר צַח: וּסְבִיב לָעִיר יְרוּשָׁלַיִם תַּשְׁאִירוּ בְּרֹחַב מִגְרָשׁ רֵיק; מִבָּתִּים, מִשָּׂדוֹת, וְכָל דָּבָר אַחֵר, לְמִרְוָח וְיֹפִי, לִצְפוֹן הָעִיר 250 קָנִים [1.500 אַמָּה, 720 מֶטֶר בְּעֵרֶךְ] עַל אֹרֶךְ 5.000 קָנִים [14.4 ק"מ]. בַּדָּרוֹם מִגְרָשׁ רֵיק בְּרֹחַב 250 קָנִים [720 מֶטֶר בְּעֵרֶךְ] עַל אֹרֶךְ 5.000 קָנִים. בַּמִּזְרָח מִגְרָשׁ רֵיק בְּרֹחַב 250 קָנִים [720 מֶטֶר בְּעֵרֶךְ], וְכֵן בַּמַּעֲרָב לְצַד הַיָּם מִגְרָשׁ רֵיק בְּרֹחַב 250 קָנִים [720 מֶטֶר בְּעֵרֶךְ] עַל אֹרֶךְ 5.000 קָנִים. סַךְ כָּל הָעִיר וּמִגְרָשָׁהּ מְרֻבַּעַת 5.000 קָנִים עַל 5.000 קָנִים [כְּ-14.4 ק"מ].

יח וְהַנּוֹתָ֨ר בָּאֹ֜רֶךְ לְעֻמַּ֣ת | תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֗דֶשׁ עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים קָדִ֙ימָה֙ וַעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ יָ֔מָּה וְהָיָ֕ה לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְהָיְתָ֤ה (תבואתה) תְבֽוּאָתוֹ֙ לְלֶ֔חֶם לְעֹבְדֵ֖י הָעִֽיר:

בֵּאוּר צַח: וְהַנִּשְׁאָר בְּחֵלֶק הַתְּרוּמָה מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם בְּאֹרֶךְ הַתְּרוּמָה בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב, שֶׁהוּא בְּמַקְבִּיל וּכְנֶגֶד חֵלֶק הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שֶׁבִּתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ, נִשְׁאֲרוּ 10.000 קָנִים [28.8 ק"מ בְּעֵרֶךְ] מִמִּגְרַשׁ הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם לְצַד מִזְרָח. וְכֵן 10.000 קָנִים [28.8 ק"מ] מִמִּגְרַשׁ הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם לְצַד מַעֲרָב. וְהִיא כְּאֹרֶךְ כָּל חֵלֶק הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַלְוִיִּם 25.000 קָנִים מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, וְשָׁם יְגַדְּלוּ תְּבוּאָה לְלֶחֶם וּשְׁאָר צָרְכֵיהֶם לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר וְהָעוֹבְדִים שֶׁגָּרִים שָׁם.

– תרגום –

יג) וְלֵיוְאֵי לָקֳבֵיל תְּחוּם כַּהֲנַיָא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין אוּרְכָּא וּפוּתְיָא עַסְרָא אַלְפִין כָּל אוּרְכָּא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין וּפוּתְיָא עַסְרִין אַלְפִין: 

יד) וְלָא יִזְבְּנוּן מִנֵיהּ וְלָא יַחֲלִיף וְלָא יַעֲבַר רֵישׁ אַרְעָא אֲרֵי קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ: 

טו) וְחַמְשָׁא אַלְפִין דְאִשְׁתָּאֲרוּ בְּפוּתְיָא עַל אַפֵּי עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין חוֹלָא הוּא לְקַרְתָּא לְמוֹתַב וּלְרֶוַח וִיהֵי כֵיבַשׁ קַרְתָּא בְּגַוֵיהּ: 

טז) וְאִלֵין מְשַׁחְתָּהָא לְרוּחַ צִפּוּנָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וּלְרוּחַ דָרוֹמָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וּלְרוּחַ מַדִינְחָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וּלְרוּחַ מַעֲרָבָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה: 

יז) וִיהֵי רְוָחָא לְקַרְתָּא לְצִפּוּנָא מָאתָן וְחַמְשִׁין וְדָרוֹמָא מָאתָן וְחַמְשִׁין וּמַדִינְחָא מָאתָן וְחַמְשִׁין וּמַעֲרָבָא מָאתָן וְחַמְשִׁין: 

יח) וּדְאִשְׁתָּאַר בְּאוּרְכָּא לָקֳבֵיל אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא עַסְרִין אַלְפִין לְמַדִינְחָא וְעַסְרָא אַלְפִין לְמַעֲרָבָא וִיהֵי לָקֳבֵיל אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וּתְהֵי עֲלַלְתֵּיהּ לְמֵיכַל לְדִמְפַלְחִין בְּקַרְתָּא:

– רש"י

יג) והלוים לעומת גבול הכהנים. אצל רצועות הכהנים כמדת הכהנים כנגד כל ארכה: כל אורך. כל הרצועות אורכן כ"ה אלף: 

יד) ולא ימר. ולא יחליפם בקרקע אחר: 

טו) וחמשת אלפים הנותר ברוחב. רצועות התרומה הגדולה שהיתה כ"ה אלפי' רחב ואורך כאחת החלקי' מפאת קדים עד פאת ים וממנ' חזר ותרם שתי רצועות באמצעיתה אורך כ"ה אלף ורחבן כ' אלף ועדיין נשאר ברחבה חמשת אלפים אותם חמשת אלפים רוחב יהיו למושב העיר ארכן על פני אורך כ"ה אלף של תרומת הלוים: חול הוא. ואינן קודש כתרומת אותה רצועה של הכהנים והלוים חול הוא אצלם ויהיו לעיר למושב ישראל ולמגרש סביב העיר: בתוכה. באמצע אותה רצועה: 

טז) ואלה מדותיה. של עיר: פאת צפון וגו'. מרובעת ארבעת אלפים וחמש מאות קנים על ארבעת אלפים וחמש מאות קנים נשארו ברוחב חמש מאות הם יהיה להם למגרש מאתים וחמשים לצפון מאתים וחמשים קנים לדרום כמו שאמור במקר' שלמטה וכן למזרח ומערב הרי חמשת אלפים על חמשת אלפים באמצע הרצועה הרי כל רחבה ממולא ובאורך הרצועה הזאת השלישית נשארו י' אלפים למזרח וי' אלפים למערב עליה' הוא מפרש ואומר והנותר באורך לעומת תרומת הקדש י' אלפים קדימה וי' אלפים ימה: והיה מגרש לעיר. כל מגרשי עיר שבמקרא מקום פנוי לא בתים ולא שדה: 

יח) והיתה תבואתה ללחם לעובדי העיר. הם הגבעונים הנתונים חוטבי עצים ושואבי מים כן שמעתי משמו של רבי מנחם זצ"ל לעובדי העיר אישארבנ"ט בלע"ז: והיה מגרש לעיר. כל מגרשי עיר שבמקרא מקום פנוי לא בתי' ולא שדה:

– תרגום –

יג) וְלֵיוְאֵי לָקֳבֵיל תְּחוּם כַּהֲנַיָא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין אוּרְכָּא וּפוּתְיָא עַסְרָא אַלְפִין כָּל אוּרְכָּא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין וּפוּתְיָא עַסְרִין אַלְפִין: 

יד) וְלָא יִזְבְּנוּן מִנֵיהּ וְלָא יַחֲלִיף וְלָא יַעֲבַר רֵישׁ אַרְעָא אֲרֵי קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ: 

טו) וְחַמְשָׁא אַלְפִין דְאִשְׁתָּאֲרוּ בְּפוּתְיָא עַל אַפֵּי עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין חוֹלָא הוּא לְקַרְתָּא לְמוֹתַב וּלְרֶוַח וִיהֵי כֵיבַשׁ קַרְתָּא בְּגַוֵיהּ: 

טז) וְאִלֵין מְשַׁחְתָּהָא לְרוּחַ צִפּוּנָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וּלְרוּחַ דָרוֹמָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וּלְרוּחַ מַדִינְחָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וּלְרוּחַ מַעֲרָבָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה: 

יז) וִיהֵי רְוָחָא לְקַרְתָּא לְצִפּוּנָא מָאתָן וְחַמְשִׁין וְדָרוֹמָא מָאתָן וְחַמְשִׁין וּמַדִינְחָא מָאתָן וְחַמְשִׁין וּמַעֲרָבָא מָאתָן וְחַמְשִׁין: 

יח) וּדְאִשְׁתָּאַר בְּאוּרְכָּא לָקֳבֵיל אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא עַסְרִין אַלְפִין לְמַדִינְחָא וְעַסְרָא אַלְפִין לְמַעֲרָבָא וִיהֵי לָקֳבֵיל אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וּתְהֵי עֲלַלְתֵּיהּ לְמֵיכַל לְדִמְפַלְחִין בְּקַרְתָּא:

יט  וְהָעֹבֵ֖ד הָעִ֑יר יַעַבְד֕וּהוּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

בֵּאוּר צַח: אַנְשֵׁי הָעִיר וְעוֹבְדֶיהָ שֶׁיְּמַנֶּה הַנָּשִׂיא יַעַבְדוּ אֶת הַשָּׂדוֹת וְהַכְּרָמִים שֶׁל הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם כִּי לְכָל הַשְּׁבָטִים חֵלֶק שָׁוֶה בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם.

כ  כָּל-הַתְּרוּמָ֗ה חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף בַּחֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף רְבִיעִ֗ית תָּרִ֙ימוּ֙ אֶת-תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל-אֲחֻזַּ֖ת הָעִֽיר:

בֵּאוּר צַח: סָךְ כָּל שֶׁטַח הַתְּרוּמָה שֶׁבָּהּ חֵלֶק הַכֹּהֲנִים, וּבְמֶרְכָּזָהּ הַר הַבַּיִת וְחֵלֶק הַלְוִיִּם וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם: 25.000 קָנִים [כְּ-72 ק"מ] עַל 25.000 קָנִים [72 ק"מ בְּעֵרֶךְ] בְּצוּרָה מְרֻבַּעַת שֶׁבָּהּ חֵלֶק הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שֶׁבִּתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם. מִצַּד אֶחָד הָעִיר חֵלֶק מֵהַתְּרוּמָה וְהִיא מְקֻדֶּשֶׁת יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָאָרֶץ, אֲבָל בְּיַחַס לְחֵלֶק הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים נֶחְשֶׁבֶת חֻלִּין.

כא וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה | וּמִזֶּ֣ה | לִתְרֽוּמַת-הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל-פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף | תְּרוּמָה֮ עַד-גְּב֣וּל קָדִימָה֒ וְיָ֗מָּה עַל-פְּ֠נֵי חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ עַל-גְּב֣וּל יָ֔מָּה לְעֻמַּ֥ת חֲלָקִ֖ים לַנָּשִׂ֑יא וְהָֽיְתָה֙ תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ וּמִקְדַּ֥שׁ הַבַּ֖יִת (בתוכה) בְּתוֹכֽוֹ:

בֵּאוּר צַח: וְהַשֶּׁטַח הַנּוֹתָר בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב מֵעֵבֶר לְ-25.000 הַקָּנִים שֶׁל חֵלֶק הַתְּרוּמָה יִהְיֶה לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּלְזַרְעוֹ לְעוֹלָמִים, מִשְּׁנֵי צִדֵּי תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ [שֶׁהוּא חֵלֶק הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם] וְהָעִיר, בַּמִּזְרָח וְכֵן בַּמַּעֲרָב, שֶׁזֶּה לְרֹחַב 25.000 קָנִים מֵהַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שֶׁל הַתְּרוּמָה. עַד גְּבוּל הַמִּזְרָחִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכֵן לַמַּעֲרָב לְכָל רֹחַב חֵלֶק הַתְּרוּמָה שֶׁהוּא 25.000 קָנִים מֵהַצָּפוֹן לַדָּרוֹם כָּל הַשֶּׁטַח עַד הַיָּם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְכָל שֵׁבֶט חֵלֶק שֶׁל 25.000 קָנִים מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לְמִזְרָחוֹ, כֵּן יִהְיֶה לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְזַרְעוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ. וְהָיְתָה תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּמֶרְכָּזוֹ הַר הַבַּיִת וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹךְ חֵלֶק הַמֶּלֶךְ.

כב וּמֵאֲחֻזַּ֤ת הַלְוִיִּם֙ וּמֵאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר בְּת֛וֹךְ אֲשֶׁ֥ר לַנָּשִׂ֖יא יִֽהְיֶ֑ה בֵּ֣ין | גְּב֣וּל יְהוּדָ֗ה וּבֵין֙ גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֔ן לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶֽה:

בֵּאוּר צַח: בְּנוֹסָף לְחֵלֶק הַכֹּהֲנִים כָּאָמוּר לְעֵיל גַּם חֶלְקַת הַלְוִיִּם וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם בְּתוֹךְ שֶׁטַח הַנָּשִׂיא. וְחֵלֶק הַנָּשִׂיא שֶׁהַתְּרוּמָה בְּתוֹכוֹ נִמְצָא בֵּין נַחֲלַת שֵׁבֶט יְהוּדָה בַּצָּפוֹן לְבֵין נַחֲלַת שֵׁבֶט בִּנְיָמִין שֶׁבַּדָּרוֹם.

כג וְיֶ֖תֶר הַשְּׁבָטִ֑ים מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד-פְּאַת-יָ֖מָּה בִּנְיָמִ֥ן אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וְיֶתֶר חֲמֵשֶׁת הַשְּׁבָטִים יִנְחֲלוּ דְּרוֹמִית לַתְּרוּמָה מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים [כְּ-72 ק"מ] מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט בִּנְיָמִין חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

כד וְעַ֣ל | גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד-פְּאַת-יָ֖מָּה שִׁמְע֥וֹן אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין צָמוּד אֵלָיו שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן,  וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים= כְּ-72 ק"מ מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט שִׁמְעוֹן חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

כה וְעַ֣ל | גְּב֣וּל שִׁמְע֗וֹן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד-פְּאַת-יָ֖מָּה יִשָׂשכָ֥ר אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן צָמוּד אֵלָיו שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר,  וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים [כְּ-72 ק"מ] מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט יִשָּׂשכָר חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

כו  וְעַ֣ל | גְּב֣וּל יִשָׂשכָ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד-פְּאַת-יָ֖מָּה זְבוּלֻ֥ן אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר צָמוּד אֵלָיו שֵׁבֶט זְבוּלוּן,  וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים [כְּ-72 ק"מ] מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט זְבוּלוּן חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

– תרגום –

יט) וְדִמְפַלַח בְּקַרְתָּא יַפְלִיחוּנֵיהּ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: 

כ) וְכָל אַפְרָשׁוּתָא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפָא בְּעַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפָא מְרַבַּע תִּפְרְשׁוּן יַת אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא לְאַחֲסָנַת קַרְתָּא: 

כא) וּדְאִשְׁתָּאַר לְרַבָּא מִכָּא וּמִכָּא לְאַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וּלְאַחֲסָנַת קַרְתָּא לָקֳבֵיל חַמְשָׁא וְעַסְרִין אַלְפִין אַפְרָשׁוּתָא עַד תְּחוּם מַדִינְחָא וּמַעֲרָבָא לָקֳבֵיל עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין עַד תְּחוּם מַעֲרָבָא לָקֳבֵיל חַד מִן חוּלְקַיָא לְרַבָּא וּתְהֵי אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וְכֵיבַשׁ מַקְדַשׁ בֵּיתָא בְּגַוֵיהּ: 

כב) וּמֵאַחֲסָנַת לֵיוָאֵי וּמֵאַחְסָנַת קַרְתָּא בִּמְצִיעִין דִלְרַבָּא יְהֵי בֵּין תְּחוּם יְהוּדָה וּבֵין תְּחוּם בִּנְיָמִן לְרַבָּא יְהֵי: 

כג) וּשְׁאַר שִׁבְטַיָא מֵרוּחַ מַדִינְחָא וְעַד רוּחַ מַעֲרָבָא בִּנְיָמִן חָד: 

כד) וְעַל תְּחוּם בִּנְיָמִן מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא שִׁמְעוֹן חָד: 

כה) וְעַל תְּחוּם שִׁמְעוֹן מֵרוּחַ מַדִינְחָא וְעַד רוּחַ מַעֲרָבָא יִשָׂשׂכָר חָד: 

כו) וְעַל תְּחוּם יִשָׂשׂכָר מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא זְבוּלֻן חָד:

– רש"י

יט) יעבדוהו מכל שבטי ישראל. שנתנו להם זה חלק בארץ: 

כ) כל התרומה. המקודשת המותרמת מתוך התרומה הגדולה כ"ה אלפים קנים על כ"ה אלפים קנים: רביעית. מרובעת אל תרומת הקדש לכהנים וללוים ואל אחוזת העיר: אחוזת. פורפרי"ש בלע"ז: 

כא) והנותר לנשיא וגו'. והנותר בארך התרומה הגדולה: מזה ומזה. למזרח ולמערב של תרומת הקודש ולאחוזת העיר: אל פני חמשה ועשרים אלף. על רוחב כ"ה אלפים תרומה עד גבול קדימ' של א"י וגו': וימה על פני וגו'. וכן למערב על פני שלשת הרצועות של כהנים ולוים אחוזת העיר ברחב כ"ה אלפי': על גבול ימה. כמו עד גבול ימה עד אוקיינוס: לעומת חלקים. כנגד ארך חלקי השבטים: לנשיא. יהיה: והיתה תרומת הקודש. היא רצועות הכהנים: ומקדש הבית בתוכה. הכל באמצע נחלת הנשיא: 

כב) ומאחוזת הלוים ומאחוזת העיר. גם הוא בתוך אשר לנשיא יהיה: בין גבול יהודה ובין גבול בנימין. כל רחב הרצועה אשר בין שני השבטים האלה יהודה מצפון ובנימין מן הדרום יהיה לנשיא והיא הרצועה שהותרמה ראשון רחב כ"ה אלפים באורך אחר חלקי השבטים: 

כג) ויתר השבטים. יטלו בדרומה של אותה רצועה בנימין אצלה ואצלו שמעון ואצלו יששכר ואצלו זבולן ואצלו גד נמצא גד במצר דרומי של ארץ ישראל:

– תרגום –

יט) וְדִמְפַלַח בְּקַרְתָּא יַפְלִיחוּנֵיהּ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: 

כ) וְכָל אַפְרָשׁוּתָא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפָא בְּעַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפָא מְרַבַּע תִּפְרְשׁוּן יַת אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא לְאַחֲסָנַת קַרְתָּא: 

כא) וּדְאִשְׁתָּאַר לְרַבָּא מִכָּא וּמִכָּא לְאַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וּלְאַחֲסָנַת קַרְתָּא לָקֳבֵיל חַמְשָׁא וְעַסְרִין אַלְפִין אַפְרָשׁוּתָא עַד תְּחוּם מַדִינְחָא וּמַעֲרָבָא לָקֳבֵיל עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין עַד תְּחוּם מַעֲרָבָא לָקֳבֵיל חַד מִן חוּלְקַיָא לְרַבָּא וּתְהֵי אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וְכֵיבַשׁ מַקְדַשׁ בֵּיתָא בְּגַוֵיהּ: 

כב) וּמֵאַחֲסָנַת לֵיוָאֵי וּמֵאַחְסָנַת קַרְתָּא בִּמְצִיעִין דִלְרַבָּא יְהֵי בֵּין תְּחוּם יְהוּדָה וּבֵין תְּחוּם בִּנְיָמִן לְרַבָּא יְהֵי: 

כג) וּשְׁאַר שִׁבְטַיָא מֵרוּחַ מַדִינְחָא וְעַד רוּחַ מַעֲרָבָא בִּנְיָמִן חָד: 

כד) וְעַל תְּחוּם בִּנְיָמִן מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא שִׁמְעוֹן חָד: 

כה) וְעַל תְּחוּם שִׁמְעוֹן מֵרוּחַ מַדִינְחָא וְעַד רוּחַ מַעֲרָבָא יִשָׂשׂכָר חָד: 

כו) וְעַל תְּחוּם יִשָׂשׂכָר מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא זְבוּלֻן חָד:

כז וְעַ֣ל | גְּב֣וּל זְבוּלֻ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד-פְּאַת-יָ֖מָּה גָּ֥ד אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: ודרומית לגבול שבט זבולון צמוד אליו שבט גד, וגבולו ממזרח הארץ עד הים במערב על כל רוחב הארץ, על גודל 25.000 קנים [כ-72 ק"מ] מצפון הארץ לדרומה כשורות הכרם יהיה לשבט גד חלק שווה אחד כמו שנים עשר שבטי י-ה שחביבים ונספרים כל אחד בפני עצמו.

כח וְעַל֙ גְּב֣וּל גָּ֔ד אֶל-פְּאַ֖ת נֶ֣גֶב תֵּימָ֑נָה וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִתָּמָ֗ר מֵ֚י מְרִיבַ֣ת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה עַל-הַיָּ֥ם הַגָּדֽוֹל:

בֵּאוּר צַח: גד השבט אחרון והוא בנגב, וגבולו הדרומי הוא מיריחו עיר התמרים התמרים בזווית המזרחית בא למערב למי מריבת קדש והולך עד נחל מצרים הנשפך לים התיכון בזווית דרומית-מערבית.

כט זֹ֥את הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר-תַּפִּ֥ילוּ מִֽנַּחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵ֙לֶּה֙ מַחְלְקוֹתָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה: (ס)

בֵּאוּר צַח: אלו גבולות הארץ אשר תחלקו לנחלה לשנים עשר שבטי י-ה וזאת החלוקה היא לעולמי עד, הבטחת ה' אלקים.

ל וְאֵ֖לֶּה תּוֹצְאֹ֣ת הָעִ֑יר מִפְּאַ֣ת צָפ֔וֹן חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים מִדָּֽה:

בֵּאוּר צַח: ואלו השערים שיוצאים דרכם את העיר ירושלים מצד צפון אורך הגבול 4.500 קנים [27.000 אמה, כ-13 ק"מ בערך] שנמדד בקנה המדה שאורכו ו' אמות.

לא וְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֗יר עַל-שְׁמוֹת֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁעָרִ֥ים שְׁלוֹשָׁ֖ה צָפ֑וֹנָה שַׁ֣עַר רְאוּבֵ֞ן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יְהוּדָה֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר לֵוִ֖י אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וכן במזרח, אורך גבול העיר 4.500 קנים [27.000 אמה, כ-13 ק"מ בערך] ולו שלושה שערים במזרח שנקראים: שער יוסף – אחד, שער בנימין – אחד, שער – דן אחד.

לב וְאֶל-פְּאַ֣ת קָדִ֗ימָה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה וְשַׁ֨עַר יוֹסֵ֜ף אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר דָּ֖ן אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וּדְרוֹמִית לִגְבוּל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין צָמוּד אֵלָיו שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן,  וּגְבוּלוֹ מִמִּזְרַח הָאָרֶץ עַד הַיָּם בַּמַּעֲרָב עַל כָּל רֹחַב הָאָרֶץ, עַל גֹּדֶל 25.000 קָנִים= כְּ-72 ק"מ מִצְּפוֹן הָאָרֶץ לִדְרוֹמָהּ כְּשׁוּרוֹת הַכֶּרֶם יִהְיֶה לְשֵׁבֶט שִׁמְעוֹן חֵלֶק שָׁוֶה אֶחָד כְּמוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ-הּ שֶׁחֲבִיבִים וְנִסְפָּרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

לג  וּפְאַת-נֶ֗גְבָּה חֲמֵ֨שׁ מֵא֜וֹת וְאַרְבַּ֤עַת אֲלָפִים֙ מִדָּ֔ה וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר שִׁמְע֞וֹן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יִשָּׂשכָר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר זְבוּלֻ֖ן אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וכן בדרום, אורך גבול העיר 4.500 קנים [27.000 אמה, כ-13 ק"מ בערך] ולו שלושה שערים שנקראים: שער שמעון – אחד, שער יששכר – אחד, שער זבולון-אחד.

לד  פְּאַת-יָ֗מָּה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים שַֽׁעֲרֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר גָּ֞ד אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר אָשֵׁר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר נַפְתָּלִ֖י אֶחָֽד:

בֵּאוּר צַח: וכן במערב, אורך גבול העיר 4.500 קנים [27.000 אמה, כ-13 ק"מ בערך] ולו שלושה שערים שנקראים: שער גד – אחד, שער אשר – אחד, שער נפתלי – אחד.

לה  סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם-הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהוָ֥ה | שָֽׁמָּה: (פפפ)

ביאור צח: היקף העיר [4.500 קנים כפול 4] 18.000 קנים ושורשה מרכבת ה' – 18.000 מלאכים הסובבים כבוד ה', ושם העיר לעתיד על שם גלוי שכינת ה', כל קנה רומז מלאך אחד מכסא כבודו לשמור העיר ששמה כבעבר [ירו=יראה שלים=שלם] – ירושלים, וכן יאמרו לעתיד; י-ה-ו-ה [מתגלה] שמה, וכן שמה יקרא על שם י-ה-ו-ה.

– תרגום –

כז) וְעַל תְּחוּם זְבוּלֻן מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא גָד חָד: 

כח) וְעַל תְּחוּם גָד לְרוּחַ עִבַּר דָרוֹמָא וִיהֵי תְחוּם מִירִיחוֹ מֵי מַצוּת רְקָם אַחֲסָנָא לְיַמָא רַבָּא: 

כט) דָא אַרְעָא דְתִפְלְגוּן לְאַחֲסָנָא לְשִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל וְאִלֵין פַּלְגוּתְהוֹן אֲמַר אֱלֹהִים: 

ל) וְאִלֵין מַפְקָנֵי קַרְתָּא מֵרוּחַ צִפּוּנָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה מִשְׁחָא: 

לא) וְתַרְעֵי קַרְתָּא עַל שְׁמָהַת שִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל תַּרְעִין תְּלָתָא פְּתִיחִין לְצִפּוּנָא תְּרַע רְאוּבֵן חָד תְּרַע יְהוּדָה חָד תְּרַע לְוֵי חָד: 

לב) וּלְרוּחַ מַדִינְחָא אַרְבְּעָה אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וְתַרְעִין תְּלָתָא תְּרַע יוֹסֵף חָד תְּרַע בִּנְיָמִן חָד תְּרַע דָן חָד: 

לג) וּלְרוּחַ דָרוֹמָא אַרְבְּעָא אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה מִשְׁחָן וְתַרְעִין תְּלָתָא תְּרַע שִׁמְעוֹן חָד תְּרַע יִשָׂשׂכָר חָד תְּרַע זְבוּלֻן חָד: 

לד) וְרוּחַ מַעֲרָבָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה תַּרְעֵיהוֹן תְּלָתָא תְּרַע גָד חָד תְּרַע אָשֵׁר חָד תְּרַע נַפְתָּלִי חָד: 

לה) סְחוֹר סְחוֹר תַּמְנַת עֲסַר אַלְפִין וּשְׁמָא דְקַרְתָּא דְמִתְפָּרֵישׁ מִיוֹמָא דִי יִשְׁרֵי יְיָ שְׁכִנְתֵּיהּ תַּמָן:

– רש"י

כח) ועל גבול גד" – מצר דרומי שלו מתמר מי מריבת קדש נחלה. מיריחו עיר התמרים במקצוע המזרח ובא למערב למי מריבת קדש ובא והולך עד נחל מצרים השופך לים הגדול במקצוע דרומית מערבית: 

ל) תוצאות העיר. שעריה לד' רוחותיה: מדה. הוא קנה המדה חמש מאות וארבעת אלפים קנים: 

לה) סביב שמונה עשר אלף. היקף עיר י"ח אלף קנים כך עולה חשבון ריבועה: ושם העיר מיום ה' שמה. ת"י ושמא דקרתא דמתפרש מיומא די ישרי ה' שכינתיה תמן כלומר לא יקרא לה שם אחר אלא שם הראשון שהיה לה מיום שעקד אברהם את יצחק בו שם שקרא לו יראה והיא היה שמה שלם הרי ירושלים ויש עוד לפתור ושם העיר יהיה לעתיד מיום בניינה ולהלן יקראו לה ה' שמה סליק ספר יחזקאל:

– מוסף רש"י

לה) סביב שמנה עשר אלף. בירושלים שלעתיד לבוא כתיב קרא (סוכה מה:). או בירושלים של מעלה משתעי קרא (סנהדרין צז:):

– תרגום –

כז) וְעַל תְּחוּם זְבוּלֻן מֵרוּחַ מַדִינְחָא עַד רוּחַ מַעֲרָבָא גָד חָד: 

כח) וְעַל תְּחוּם גָד לְרוּחַ עִבַּר דָרוֹמָא וִיהֵי תְחוּם מִירִיחוֹ מֵי מַצוּת רְקָם אַחֲסָנָא לְיַמָא רַבָּא: 

כט) דָא אַרְעָא דְתִפְלְגוּן לְאַחֲסָנָא לְשִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל וְאִלֵין פַּלְגוּתְהוֹן אֲמַר אֱלֹהִים: 

ל) וְאִלֵין מַפְקָנֵי קַרְתָּא מֵרוּחַ צִפּוּנָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה מִשְׁחָא: 

לא) וְתַרְעֵי קַרְתָּא עַל שְׁמָהַת שִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל תַּרְעִין תְּלָתָא פְּתִיחִין לְצִפּוּנָא תְּרַע רְאוּבֵן חָד תְּרַע יְהוּדָה חָד תְּרַע לְוֵי חָד: 

לב) וּלְרוּחַ מַדִינְחָא אַרְבְּעָה אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה וְתַרְעִין תְּלָתָא תְּרַע יוֹסֵף חָד תְּרַע בִּנְיָמִן חָד תְּרַע דָן חָד: 

לג) וּלְרוּחַ דָרוֹמָא אַרְבְּעָא אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה מִשְׁחָן וְתַרְעִין תְּלָתָא תְּרַע שִׁמְעוֹן חָד תְּרַע יִשָׂשׂכָר חָד תְּרַע זְבוּלֻן חָד: 

לד) וְרוּחַ מַעֲרָבָא אַרְבַּע אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה תַּרְעֵיהוֹן תְּלָתָא תְּרַע גָד חָד תְּרַע אָשֵׁר חָד תְּרַע נַפְתָּלִי חָד: 

לה) סְחוֹר סְחוֹר תַּמְנַת עֲסַר אַלְפִין וּשְׁמָא דְקַרְתָּא דְמִתְפָּרֵישׁ מִיוֹמָא דִי יִשְׁרֵי יְיָ שְׁכִנְתֵּיהּ תַּמָן:

270  חלוקת הארץ לשנים עשרה השבטים לחלקים שווים, וחלק התרומה בתוכו.

(פסוקים א' – ל"ה) [המשך פרק מה] לעתיד, ארץ ישראל תתחלק על ידי מלך המשיח לשלושה עשר חלקים. לאחד עשר השבטים, ושבט יוסף יקבל שני חלקים [א] במקום שבט לוי. [ציור 270]

והחלק השלושה עשר יהיה לנשיא, ובחלקו תרומה לה', ובו: הכהנים [ב] [וביהמ"ק במרכזם], הלויים והעיר ירושלים [לעיל פרק מה]. [ציור 271]

לכל שבט יהיה גודל של עשרים וחמשה אלף קנים [כשבעים ושנים ק"מ בערך] מהצפון לדרום, ואלו מהמזרח למערב יהיה להם את כל רוחב ארץ ישראל. [ציור 270]

העיר ירושלים [בדרום חלק התרומה], חולין (1) ביחס לחלק הלויים והכהנים.

מידת העיר ירושלים שבה יגורו תהיה ארבעת אלפים וחמש מאות קנים על ארבעת אלפים וחמש מאות קנים [ג] מרובע.

וסביבה מאתים וחמישים קנים לכל ארבעת הרוחות למגרש [ד], סה"כ חמשת אלפים קנים על חמשת אלפים קנים [מרובע]. והנותר, באורך עשרת אלפים קנים, על רוחב חמשת אלפים קנים משני צדי העיר, במזרח ובמערב, יהיה מקום לגדול תבואה ואוכל לעובדי העיר [ה]. [ציור 272]

סה"כ גודל התרומה, עשרים וחמשה אלף קנים על עשרים וחמשה אלף קנים [כשבעים ושנים על שבעים ושנים ק"מ] שבה:ביהמ"ק, הכהנים, הלויים, והעיר ירושלים. ומשני צידיה חלק הנשיא במזרח ובמערב [ו]. [ציור 273]

ולעיר ירושלים שנים עשר שערים, ע"ש שנים עשר שבטי ישראל [ז] כולל שבט לוי, ולשבט יוסף שער אחד בלבד. [ציור 274]

ועתיד הקב"ה לבנות חומות ירושלים [ח] מאבני שהם וישפה [ט], וכן להביא אבנים טובות ומרגליות בגודל שלושים אמה על שלושים אמה, וחוקק בהן רוחב עשר אמה, על גובה עשרים אמה, ומעמידן בשערי ירושלים [י]. [ציור 275] [ציור 276]

והיקף העיר ירושלים שמונה עשר אלף קנים [יא] [ציור 272]. ושם העיר לעתיד: ה' שמה [יב], דהיינו שְמָה י-ה-ו-ה.

271  החלק השלושה עשר יהיה לנשיא, ובחלקו תרומה לה', ובו: הכהנים, וביהמ"ק במרכזם, הלויים והעיר ירושלים.

[א]  שבט יוסף שני חלקים

כמו שבעבר שבט יוסף קבל שני חלקים, למנשה ולאפרים, כן לעתיד, כמו שנאמר לעיל [מ"ז י"ג]: "אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים", ורש"י פירש יוסף יקבל שני חלקים – אחד למנשה ואחד לאפרים.

[ב]  והכהנים

חלק הכהנים הוא תרומה מן התרומה ונקראת "תרומיה" (פס' י"ב) והיא לכהנים בני צדוק (פס' י"א).

272  העיר ירושלים, סביבה מגרש ריק ושטח לשדות, למחיה ולתבואה לעובדי העיר.

(1)  חולין

העיר ירושלים ביחס לתרומה של חלק הכהנים והלויים חולין (רש"י פס' ט"ו), אבל ביחס לשאר הארץ היא קדש, ולכן היא בחלק התרומה ל-י-ה-ו-ה.

273  מידות חלק התרומה והר הבית לעתיד.

[ג]  קנים [72 ק"מ]

25,000 קנים  =  150,000 אמה  =  75 מיל  =  72 ק"מ בערך.

4,500 קנים  =  27,000 אמה  =  13.5 מיל  =  13 ק"מ בערך.

250 קנים  =  1,500 אמה  =  720 מטר בערך.

5,000 קנים  =  30,000 אמה  =  14.4 ק"מ בערך.

10,000 קנים  =  60,000 אמה  =  28.8 ק"מ בערך.

[ד]  למגרש

והמגרש ריק מבניה, משדה, ומכל דבר והוא לנוי מסביב. [ציור 274]

274  לעיר ירושלים שנים עשר שערים, ע"ש שנים עשר שבטי ישראל כולל שבט לוי, ולשבט יוסף שער אחד בלבד.

[ה]  לעובדי העיר

רש"י פירש (בפס' י"ח) עובדי העיר הם הגבעונים [כמו עובדים זרים בימינו], והם יהיו נתונים מכל שבטי ישראל – כן משמע מפירוש רש"י (פס' י"ט)

ואילו בגמרא (ב"ב קכ"ב ע"א), אמר מר עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים, אידך למאן? אמר רב חסדא לנשיא דכתיב (יחזקאל מ"ח י"ט): "והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל". 

ורש"י שם פירש: העובד העיר – היינו נשיא, דעול רבים עליו, דכתיב ברחבעם: "אם היום תהיה עבד לעם הזה" (מלכים א' י"ב). "יעבדוהו" – יתנו לו נחלה מכל שבטי ישראל. ע"כ. דהיינו שיתנו מעט נחלה לנשיא מכל שבטי ישראל, והנשיא ידאג לעיר ירושלים ולצרכי המקום, ולכן התבואה שם תהיה לו.

[ו]  חלק הנשיא במזרח ובמערב

חלק הנשיא כנגד כל חלק התרומה שאורכה מהצפון לדרום 25,000 קנים = 72 ק"מ.

 וכן מהמזרח למערב 25,000 קנים = 72 ק"מ.

 והנותר במזרח עד הגבול, וכן במערב עד הים, יהיה חלק הנשיא לו ולזרעו לעולם.

[ז]  שנים עשר שבטי ישראל

ובכל רוח ג' שערים לשלושה שבטים.

והמלבי"ם פירש (בפס' ל"א): שסדר חלוקת השערים לפי אבני החושן שהיו קבועים על חושן המשפט של הכהן גדול, ושיש לו בזה טעם שאינו כאן מקומו להסביר. ע"כ.

*אפשר לפי זה שאף השערים מאותו סוג אבן יקרה של השבט, וכידוע שלכל אבן מאבני החשן היה צבע משלה, וסוג אבן אחר, ולה סגולות מיוחדות. [ציור 274] [ציור 275]

275  עתיד הקב"ה לבנות חומות ירושלים מאבני שהם וישפה, וכן להביא אבנים טובות ומרגליות בגודל שלושים אמה על שלושים אמה, וחוקק בהן רוחב עשר אמה, על גובה עשרים אמה, ומעמידן בשערי ירושלים.

[ח]  חומות ירושלים

כמו שדרשו חז"ל (בבא קמא ס' ע"ב): אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי. אני הצתי אש בציון, שנאמר (איכה ד'): "ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה", ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר (זכריה ב' ט'): "ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה".

[ט]  מאבני שהם וישפה

כדברי חז"ל ב"ב (ע"ה ע"א) על הפסוק (ישעיה נ"ד י"ב): "ושמתי כדכד שמשותיך", א"ר שמואל בר נחמני, פליגי תרי מלאכי ברקיעא – גבריאל ומיכאל, ואמרי לה תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא, חד אמר שוהם, וחד אמר ישפה. אמר להו הקב"ה: להוי כדין וכדין [רש"י: שמשותייך – חומותיך. כדין וכדין – כדברי זה וכדברי זה, ע"כ. והיינו החומות יהיו מכדכוד משהם וישפה. ואע"פ שמקרא זה קדם לבני ר' חייא טובא, יש לומר שכך נתנבא ישעיה, שכדברי כל המפרשים עתידה החומה להבנות]. והתוס' שם הסבירו: "וכן מוכח בפסיקתא וכו' קאי אפוך וספיר כדכתיב לעיל" [דהיינו שיהיו החומות מאבני פוך וספיר]. [ציור 276]

276  עתיד הקב"ה לבנות חומות ירושלים מאבני שהם וישפה, וכן להביא אבנים טובות ומרגליות בגודל שלושים אמה על שלושים אמה, וחוקק בהן רוחב עשר אמה, על גובה עשרים אמה, ומעמידן בשערי ירושלים.

[י]  ומעמידן בשערי ירושלים

וכן דרשו חז"ל בגמרות בב"ב (ע"ה ע"א) ובסנהדרין (ק' ע"א) על המשך הפס' (בישעיה נ"ד ב'): "ושערייך לאבני אקדח", כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש; עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם, שלשים על שלשים [אמה], וחוקק בהן עשר על עשרים [ומעמידן בשערי ירושלים].
[רש"י – וחוקק עשר של רוחב ברום עשרים, והיינו אקדח לשון קודח, שחוקק בהם, ומשמע נמי אבן טובה שמאירה כאש קודחת כמו קודחי אש (ישעיה נ')].

לגלג עליו אותו תלמיד, השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן? [רש"י: "כעת כגודל ביצת עוף קטן ששמו תאציל", אין, וכי יש יהלומים כה גדולים]. לימים הפליגה ספינתו בים, חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות, שהם ל' על ל', וחקוק בהן עשר ברום עשרים אמה, אמר להו הני למאן? [שאל למי זה], אמרו ליה שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים. אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה דרוש רבי לך נאה לדרוש, כאשר אמרת כן ראיתי. אמר לו: ריקא, אלמלא ראית לא האמנת, מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות, ע"כ. ואף שרוחבם לא פורש, הרי כל רוחב, אורך, וגובה הבית, וחומות ושערי ירושלים גדולים מאוד, ע"כ רחבם בהתאם, כגון חמש אמות בערך. [ציור 275]

[יא]  18,000 קנים

רש"י פירש (פס' ל"ה): היקף העיר י"ח אלף קנים, כך עולה חשבון ריבועה. וכן פירשו הרד"ק, ומצודת דוד, והמלבי"ם.

והמלבי"ם הוסיף: שמונה עשר אלף שרומז למרכבת ה' רבותיים אלפי שנאן, ח"י מחנות הסובבים כבוד ה', ועז"א "ושם העיר מיום ה' שמה", שם שכינת כבודו, וחי אלף סביב כאילו בכל קנה שסביב העיר עומד מלאך ה' מכסא כבודו לשומרה, ומן העיר עד הר הבית היה מ"ה מיל בצמצום וזה מ"ש "והיה על מצלות הסוס קדש לה'".

ובמוסף רש"י כתב: בירושלים שלעתיד לבוא כתוב קרא (סוכה מ"ה ע"ב), או בירושלים של מעלה משתעי קרא (סנהדרין צ"ז ע"ב).

ו"בצורת הבית המחודש" פירש שרמז לנו שיהיה היקף העיר כמספר מפקד ח"י עולמות, ששט בהן הקב"ה בליליא, כדאיתא בפ"ק דע"ז, ובפרק חלק סנהדרין (צ"ז ע"ב) שפירשו הך קרא דסביב ח"י אלף, על שורת הצדיקים שסביב השכינה, וכוונת רש"י שם כמו שכתוב בסוכה (מ"ה ע"ב) שמדובר גם על ירושלים של מעלה, וגם על ירושלים שלעתיד במקום של השכינה. [ועוד כתב] שכל הדברים והגדולה שמוזכר לעתיד יהיו כפשוטו, ואין בו גוזמא כלל. וכן יש בהם גם סודות ורמזים כדרך המשכן והמקדשים הראשונים.

[יב]  ה' שמה

רש"י פירש בשם התרגום ששם העיר לעתיד כשמה הראשון שקרא לה אברהם אבינו בעקידת יצחק: יראה והיה שְמַה שלם. הרי ירושלים. פרוש שני, שלעתיד יקראו לה ה' שָמָה.

והרד"ק פירש: שמאז והלאה שם העיר: ה' שָמָה, כי עד עולמי עד לא תסור השכינה מן העיר, וכדברי המלבי"ם וצורת הבית, ששכינת ה' תהיה שם לעולם.

ובגמרא ב"ב (ע"ה ע"ב): אמר ר' יוחנן, לא כירושלים של עולם הזה, ירושלים של עולם הבא, ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה, ירושלים של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה. ואמר רבה א"ר יוחנן, עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקב"ה וכו' שמואל בר נחמני א"ר יוחנן, ג' נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן: צדיקים, ומשיח, וירושלים וכו', ירושלים דכתיב: "סביב שמונה עשר אלף ושם העיר מיום ה' שָמָה", אל תקרי שָמָה אלא שְמָה. א"ר אלעזר, עתידין צדיקים שאומרים לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה, שנאמר (ישעיה ד' ג'): "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו". ואמר רבה א"ר יוחנן, עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה שנאמר (זכריה י"ד י'): "וראמה וישבה תחתיה וכו'" ושמא תאמר יש צער לעלות ת"ל (ישעיה ס' ח'): "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם, ע"כ.

*ויהי רצון לפני אבינו מלכנו שנזכה אנו ובנינו ובנותינו וכל זרענו להיות לעתיד שָמָה בעיר: ה' שְמָה, ולראות בהשראת השכינה בעיר ה' שְמָה, ונזכה להיות מהכהנים הכשרים שנאמר עליהם (יח"ז מ"ד ט"ו): "והכהנים הלוים בני צדוק וכו' המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם ה' אלהים" וכו'. ונזכה להקטיר קטורת לפני ה', ולהדליק המנורה, ולהניח לחם הפנים בהיכל בבית המקדש השלישי, ולעבוד לפני ה' בשאר עבודות המזבח, ונהיה רצוים לפני ה'. אמן.

סה"כ הפסוקים מפרק מ' עד מ"ח – 260 פס', כמנין ה-ו-י-ה = 26 כפול 10 הספירות = 260. וכדברי משכני עליון שזה הבית נבנה משם ה-ו-י-ה.

האתר בתהליך הקמה

נשמח לקבל שאלות והערות, ניתן לכתוב לנו למטה או להתקשר.

מדי יום מתוסף תוכן וכן תמונות והסברים, כנסו והתעדכנו,

מומלץ להירשם כדי לקבל עדכון במייל על עדכונים באתר.

תודה ולימוד מהנה!

דילוג לתוכן