עם פירוש רבי עובדיה מברטנורה
ובאור רבי שמעיה – תלמיד רש"י
בית המקדש השני
מסכת מידות – פרק א
משנה א' – שומרי הבית
בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ (א): בְּבֵית אַבְטִינָס (ב), וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ (ג), וּבְבֵית הַמּוֹקֵד (ד) [ציור 1א]. וְהַלְוִיִּם בְּעֶשְֹרִים וְאֶחָד מָקוֹם: חֲמִשָּׁה (תוי"ט א), עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת [ציור 1ב]. אַרְבָּעָה (תוי"ט ב), עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִתּוֹכוֹ [ציור 1ג]. חֲמִשָּׁה, עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה (תוי"ט ג) [ציור 1ד]. אַרְבָּעָה, עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ (תוי"ט ד) [ציור 1ה]. וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן [ציור 1ו'], וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת (1) [ציור 1ז], וְאֶחָד לַאֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת [ציור 1ח].
רבי עובדיה מברטנורה
בשלושה מקומות הכהנים שומרים. לא מפני פחד לסטים וגנבים, אלא שכבוד וגדולה הוא לבית שלא יהא בלא שומרים, ושמירה זו מצותה כל הלילה. והני שלושה מקומות שהכהנים שומרים, כנגד מה שכתוב בתורה (במדבר ג') "והחונים לפני המשכן קדמה" וגו' שומרים משמרת למשמרת, רמז לשלושה משמרות בשלושה מקומות. וכשם שבמשכן היו אהרן ושני בניו שומרים בשלושה מקומות, אף בבית עולמים כן.
בית אבטינס ובית הניצוץ. שתי עליות היו בנויות בצד שערי העזרה. ובית המוקד לא היתה עליה אלא כיפה, ארקוול"ט בלע"ז, עשויה בארץ, כך מפורש בריש מסכת תמיד.
והלוים בעשרים ואחד מקום. שבכ"ד מקומות היו צריכים לשמור המקדש. כדכתיב בדברי הימים (א כ"ו), למזרח הלוים ששה, לצפונה ליום ארבעה, לנגבה ליום ארבעה, ולאסופים שנים שנים, לפרבר למערב ארבעה למסלה, שנים לפרבר, הרי כאן כ"ד משמרות, שלושה מהן היו לכהנים כדאמרן ברישא, ועשרים ואחד ללוים. ואע"ג דקרא לא אמר אלא לוים, כהנים נמי קרויין לוים, דכתיב (יחזקאל מ"ד) "והכהנים הלוים בני צדוק".
חמשה. שומרים, על חמשה שערי הר הבית.
וארבעה. שומרים אחרים על ארבע פנותיו.
מתוכו. מבפנים לחומת הר הבית.
על חמשה שערי עזרה. האי תנא סבר חמשה שערים בלבד היו לעזרה. ואפילו לדברי האומר לקמן שבעה שערים היו, מודה שלא היה משמר אלא על חמשה.
על ארבע פנותיה מבחוץ. לפי שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, ולא היה אפשר לשומר לשמור בעמידה כל הלילה, לפיכך היו השומרים בפנות העזרה וכן השומרים בשערי העזרה שומרים מבחוץ כדי שיהיו מותרין בישיבה, ואסמכוה אקרא, דכתיב "שנים לפרבר", כלפי בר, כלומר חוץ לחומת העזרה.
א) שומרים בבית המקדש. בלילות:
ב) בבית אבטינס. שם מפטמין את הקטורת:
ג) ובית הניצוץ. מפרש לקמן עלייה בנויה על גבה. שערי עזרה הכהנים שומרים מלמעלה והלוים מלמטה אותן לוים שבמשמר השומרים את העזרה והם למנין עם עשרים ואחד מקום שהלוים שומרים בשערי הבית ובשערי העזרה כמפורש:
ד) ובבית המוקד. באותן ב' לשכות שהיו לבית המוקד הבנויות בקדש כדתנן לקמן ובשתי לשכות הבנויות לו בחיל הלוים שומרים מבחוץ:
א) חמשה. שומרים לוים על חמשה משערי הר הבית יש לו חמשה שערים המנויים לפנינו:
ב) ארבעה. שומרים על ארבע פינותיו של הבית מתוכן כלומר [אלו] ואלו מתוכן שומרי הפינות ושומרי השערים בתוך החומה היו יושבין שכן כל אדם רשאי לישב שם:
ג) חמשה. שומרים לוים על חמשה משערי העזרה שבעה שערים מונה לקמן בעזרה מפרש במסכת תמיד (דף כו.) ב' מהן היו תכופין לשאר השערים שאינן צריכין שימור אלא לה' שערים [*נ"א מרוחקים] מדובקים:
ד) ארבעה שומרים על ארבע פינותיה של עזרה מבחוץ. כלומר אלו ואלו מבחוץ היו עומדים חוץ לעזרה שהרי אין ישיבה בעזרה ולא היו יושבים מבפנים הרי שמנה עשר שומרים בין שער ופינה וג' מוסיף עוד אחד כו':
1) בלשכת הפרכת
שם היו אורגים את הפרכת. מקום הלשכה לא פרש בש"ס. והרש"ש (מדות פרק א' מ"א) סובר שבתאים שסביב הבית ארגו את הפרוכות. והפרכת מזכרת בירושלמי שקלים (פרק ח' הלכה ב').
פירושו של רבי עובדיה מברטנורה משלב תבונה ומוסר, ומגלה עומק רוחני בהבנת תפקידם של השומרים לא רק כמאבטחים של מרחב גשמי, אלא כשומרי ערכים ומסורת, משקיפים על עם ישראל בדרכו לקדושה. התיאור המפורט לצד שרטוטים הממחישים את מיקומי השמירה, מהווים גשר חי בין חוויית המקדש בזמן שהוא היה קיים לבין הזיכרון האמוני שהוא משאיר בלב כולנו.
העמוד מהווה נדבך של לימוד והעמקה, המאיר את עיני הלומד לתוך סדרי עבודת ה’ בעת שהמקדש עמד שלם, ומעמיק את תחושת ההתרחשות של קדושת המקום ואת חשיבותם של כל מרכיבי המבנה והשירות שבו.
המסר המרכזי הוא מסר של תקווה: חורבן בית המקדש השני לא ביטל את הברית – הוא מעורר אותנו להיות ראויים לבניין גדול ושלם יותר, בביאת הבית השלישי במהרה בימינו.
בית המקדש השני נבנה מתוך ההווייה שעם ישראל עדיין לא הגיע למדרגת הקדושה הראויה לגילויו של בית המקדש השלישי במדרגתו השלמה. לכן נבנה בית שני כמציאות המותאמת למצב הרוחני של הדור – מעין בניין בדיעבד – עד שנזכה למדרגה העליונה שתאפשר את התגלותו המלאה של הבית השלישי.
הספר "אמרי רחמים" שניתן למצוא באתר "מכון לשכנו תדרשו" משמש כספר מבוא לסוגיות חשובות הקשורות לבית המקדש – כמו המשכן במדבר, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני וגם הבית העתידי – בית המקדש השלישי. הספר דן בהשקפות, מחשבות ומדרש חכמינו בהקשר לבית המקדש השלישי. בין השאר, הספר דן בשאלות מעניינות, לדוגמה:
במידע הרב המצוי בספר זה ניתן למצוא גם התייחסויות חשובות על מאפייני בית המקדש השני ומשמעותו הרוחנית ביחס לבית המקדש הראשון והשלישי:
תשובה: לפי הרמח"ל בספר משכני עליון, אילו עם ישראל היה זוכה למדרגה רוחנית שלמה, גאולת עזרא הייתה כגאולת מצרים, והיו בונים כבר אז את תבנית הבית שראה יחזקאל – כלומר את בחינת הבית השלישי. אז היו מכוונים זה לזה הבית העליון (הרוחני) והבית התחתון (הגשמי), והשכינה הייתה שורה בו בשלמות.
תשובה: מפני "גרם החטא". לפי דברי חז"ל בתלמוד בבלי, ישראל היו ראויים לנס גלוי בימי עזרא – אך החטאים מנעו זאת. הגאולה הייתה שקטה וללא ניסים, ובית המקדש השני חסר חמישה דברים שהיו בראשון, וביניהם השראת השכינה בגלוי.
תשובה: בית ראשון זכה להשראת שכינה גלויה ולהתאמה בין העליון לתחתון. לעומתו, בית המקדש השני היה חסר השראה גלויה זו, מפני שהחיבור הרוחני לא היה שלם. הוא לא היה המשך מלא של הבית הראשון, אלא מדרגה נמוכה יותר.
תשובה: הרמח"ל כותב שבית המקדש השני היה "קצת דומה לראשון וקצת לאחרון". כלומר – היה בו יסוד מהעבר (בית ראשון) ורמז לעתיד (בית שלישי), אך הוא לא היה שלם כאף אחד מהם. הוא ביטא מצב ביניים רוחני.
תשובה: רש"י על ספר יחזקאל רומז שהבניין לא היה גילוי של גאולה עולמית שלמה, אלא בניין בהתאם למצב הדור. לא מפני שחסרה כוונה לשם שמים, אלא מפני שהדור עדיין לא היה ראוי לגילוי השלם של הבית השלישי.
תשובה: המזבח מסמל כפרה ותשובה. לפי חז"ל והפסוקים בתהילים ובירמיה, הקרבנות אינם תכלית לעצמם אלא אמצעי לתיקון הלב. בניית המזבח תחילה מבטאת את הצורך הרוחני של הדור בתיקון לפני שלמות.
תשובה: הבית השלישי, לפי הרמח"ל והזוהר, קיים כבר בממד רוחני עליון ונברא קודם בריאת העולם, כמבואר ביחזקאל פרק מ' -מ"ח. הוא בבחינת "כתר" – מדרגת שלמות ונצח שאין אחריה חורבן. וכלשון הרמח"ל ב"משכני – עליון" (דף קנ"ז) : "אבל לעתיד, לא די שיהיו דומים, אלא שהבית העליון יתפשט ויגיע למטה, והוא משרז"ל: שמקדש שלישי הוא מעשה ידיו של מקום, כי לא יעקר הבית העליון ממקומו, רק יתפשט ויגיע למטה, ואז יבנה סביבותיו בנין חומרי כאשר לעולם הזה, ויתחבר בנין בבנין להיות אחד, ולא יתפרדו זה מזה", עכ"ל.
כלומר הבית הגשמי יבנה כפשט הרמב"ם ע"י מלך המשיח ועם ישראל בזמנו כפשטו. כדוגמת היחידה החיה שמקיפים לגוף. והנשמה הרוח והנפש בתוך הגוף כן בדיוק בית המקדש העליון הרוחני מתחבר עם גוף גשמי שנבנה גשמית בעולם. וזה האדם, והמלאך ששורה בו השכינה בהתאם לדרגת האדם.
תשובה: יחזקאל הנביא שואל שאלה זו את הקב"ה שמצווה אותו ללמד את עם ישראל בעוצמת גלות בבל ואומר שקשה להם ללמוד על מדות בית המקדש למרות שמבשר על הבית העתיד הגואל.
והקב"ה עונה לו שעצם העובדה שעם ישראל ירצו ששכינת עוזנו תצא מגלותה שהוא חורבן ביתה רק אז באותה מידה גם מהשמיים יגאלונו עולמית. וזה פשט חז"ל "רחמנא ליבא בעי" כלומר מעשה שבא עם לב שלם רוצה ה'.
עם זאת אין לי דעה שאוכל להביע בשאר הנושאים, אלא בעניין הלימוד שהוא היסוד עם הדרישה והתפילה והרצון ולא מעבר. כמו שלא עסקנו היכן מקום בית המקדש שכידוע ישנם מס' דיעות חולקות בעניין אלא הלכנו כדעת רוב העולם כשיטת הרדב"ז לגבי מקום המקדש.
תשובה: בית המקדש השני מסמל מצב של גאולה חלקית ותשובה שאינה שלמה. הוא ביטוי לרצון להתקרב, אך גם לתלות במצב הרוחני של העם. הוא שלב מעבר – גשר בין חורבן לשלמות העתידית.
אם כן לסיכום:
בית המקדש הראשון – השראה גלויה והתאמה מלאה בין שמים לארץ.
בית המקדש השני – מדרגת ביניים: דומה מעט לראשון ומעט לשלישי, אך חסר שלמות והשראת שכינה גלויה.
בית המקדש השלישי – שלמות נצחית בדרגת "כתר", חיבור מוחלט בין העליון לתחתון, וגאולה שאין אחריה חורבן.