מסכת מידות

שאלות ותשובות נפוצות וכן מידע נוסף על בית המקדש השני – מסכת מידות פרק א':

פירושו של רבי עובדיה מברטנורה משלב תבונה ומוסר, ומגלה עומק רוחני בהבנת תפקידם של השומרים לא רק כמאבטחים של מרחב גשמי, אלא כשומרי ערכים ומסורת, משקיפים על עם ישראל בדרכו לקדושה. התיאור המפורט לצד שרטוטים הממחישים את מיקומי השמירה, מהווים גשר חי בין חוויית המקדש בזמן שהוא היה קיים לבין הזיכרון האמוני שהוא משאיר בלב כולנו.

העמוד מהווה נדבך של לימוד והעמקה, המאיר את עיני הלומד לתוך סדרי עבודת ה’ בעת שהמקדש עמד שלם, ומעמיק את תחושת ההתרחשות של קדושת המקום ואת חשיבותם של כל מרכיבי המבנה והשירות שבו.

הקשר שבין חורבן בית שני לבניין בית שלישי – מבט של אמונה ותקווה

• חורבן בית המקדש השני איננו רק זיכרון של כאב, אלא שלב עמוק במהלך אלוקי שמוביל לתיקון גדול יותר. אף שהבית חרב, השכינה לא הסתלקה מתוך כעס – אלא ליוותה את עם ישראל בגלותו ברחמים ובחסד.
• גלות השכינה מלמדת עד כמה הקשר בין הקב״ה לישראל הוא קשר של אהבה. גם כאשר הבית חרב – הקשר לא ניתק. אדרבה, הגעגוע עצמו הוא עדות לחיותו של הקשר.
• הצער על החורבן, כפי שמתואר בדברי חז״ל המובאים ב“אמרי רחמים”, איננו ייאוש – אלא מנוע רוחני. הכאב מעורר תשוקה לבניין, והזיכרון מוליד אחריות.
• בית המקדש השלישי הוא בשורת התיקון. הוא אינו רק מבנה עתידי מאבן ועץ, אלא התגלות מחודשת של השכינה בעולם באופן שלם ונצחי יותר.
• אם בית שני סימל מדרגה של קשר שעדיין היה בו חיסרון, הרי שהבית השלישי מבטא שלמות, קביעות וגאולה שאין אחריה חורבן.
• החורבן אינו סוף הסיפור – אלא הכנה. מתוך הריחוק נולדת קרבה עמוקה יותר. מתוך ההסתר מתגלה אור גדול יותר.
• לימוד ענייני המקדש, גם בזמן שאין בית בנוי, נחשב כעיסוק בבניינו ממש. כאשר יהודי לומד, מתפלל ומתגעגע – הוא שותף בתהליך הגאולה.
• הגאולה השלמה, על פי הרעיון העולה מן הספר, אינה מתמצה בשיבת עם ישראל לארצו בלבד, אלא בשיבת השכינה למקומה בגלוי. זהו חיבור מחודש בין שמים וארץ.
• הקשר בין שני הבתים הוא אפוא מסע: מחורבן לתיקון, מגלות לגאולה, מהסתר לגילוי. כל דור שממשיך לצפות, להתפלל וללמוד – מקרב את הרגע שבו הגעגוע יהפוך למציאות.

המסר המרכזי הוא מסר של תקווה: חורבן בית המקדש השני לא ביטל את הברית – הוא מעורר אותנו להיות ראויים לבניין גדול ושלם יותר, בביאת הבית השלישי במהרה בימינו.

בית המקדש השני כתמונת מראה להווייתו של עם ישראל

בית המקדש השני נבנה מתוך ההווייה שעם ישראל עדיין לא הגיע למדרגת הקדושה הראויה לגילויו של בית המקדש השלישי במדרגתו השלמה. לכן נבנה בית שני כמציאות המותאמת למצב הרוחני של הדור – מעין בניין בדיעבד – עד שנזכה למדרגה העליונה שתאפשר את התגלותו המלאה של הבית השלישי.

הספר "אמרי רחמים" שניתן למצוא באתר "מכון לשכנו תדרשו" משמש כספר מבוא לסוגיות חשובות הקשורות לבית המקדש – כמו המשכן במדבר, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני וגם הבית העתידי – בית המקדש השלישי. הספר דן בהשקפות, מחשבות ומדרש חכמינו בהקשר לבית המקדש השלישי. בין השאר, הספר דן בשאלות מעניינות, לדוגמה:

• איך ייראה בית המקדש העתידי?
• האם הוא ירד מהשמיים מוכן?
• או שהוא ייבנה בצורה גשמית בידי בני אדם?
• ועוד נושאים נוספים שקשורים לכך.

במידע הרב המצוי בספר זה ניתן למצוא גם התייחסויות חשובות על מאפייני בית המקדש השני ומשמעותו הרוחנית ביחס לבית המקדש הראשון והשלישי:

מה היה אמור להיות מעמדו של בית המקדש השני אילו זכו ישראל?

תשובה: לפי הרמח"ל בספר משכני עליון, אילו עם ישראל היה זוכה למדרגה רוחנית שלמה, גאולת עזרא הייתה כגאולת מצרים, והיו בונים כבר אז את תבנית הבית שראה יחזקאל – כלומר את בחינת הבית השלישי. אז היו מכוונים זה לזה הבית העליון (הרוחני) והבית התחתון (הגשמי), והשכינה הייתה שורה בו בשלמות.

מדוע בפועל בית המקדש השני לא הגיע למדרגה זו?

תשובה: מפני "גרם החטא". לפי דברי חז"ל בתלמוד בבלי, ישראל היו ראויים לנס גלוי בימי עזרא – אך החטאים מנעו זאת. הגאולה הייתה שקטה וללא ניסים, ובית המקדש השני חסר חמישה דברים שהיו בראשון, וביניהם השראת השכינה בגלוי.

במה היה שונה בית המקדש השני מבית ראשון?

תשובה: בית ראשון זכה להשראת שכינה גלויה ולהתאמה בין העליון לתחתון. לעומתו, בית המקדש השני היה חסר השראה גלויה זו, מפני שהחיבור הרוחני לא היה שלם. הוא לא היה המשך מלא של הבית הראשון, אלא מדרגה נמוכה יותר.

כיצד מאפיינים את צורתו של בית המקדש השני?

תשובה: הרמח"ל כותב שבית המקדש השני היה "קצת דומה לראשון וקצת לאחרון". כלומר – היה בו יסוד מהעבר (בית ראשון) ורמז לעתיד (בית שלישי), אך הוא לא היה שלם כאף אחד מהם. הוא ביטא מצב ביניים רוחני.

מה פירוש דברי רש"י ש"בנו לעצמם"?

תשובה: רש"י על ספר יחזקאל רומז שהבניין לא היה גילוי של גאולה עולמית שלמה, אלא בניין בהתאם למצב הדור. לא מפני שחסרה כוונה לשם שמים, אלא מפני שהדור עדיין לא היה ראוי לגילוי השלם של הבית השלישי.

מדוע בנו תחילה את המזבח?

תשובה: המזבח מסמל כפרה ותשובה. לפי חז"ל והפסוקים בתהילים ובירמיה, הקרבנות אינם תכלית לעצמם אלא אמצעי לתיקון הלב. בניית המזבח תחילה מבטאת את הצורך הרוחני של הדור בתיקון לפני שלמות.

כיצד נבנה בית המקדש השלישי? האם ירד מהשמיים בנוי, כפשט הרבה  גילויי זוהר שירד מהשמיים בניין גשמי ועוד דברי חז"ל? או שאנו או זרעינו נבנהו עם המשיח בבוא העת כבניין גשמי כפשט הרמב"ם?

תשובה: הבית השלישי, לפי הרמח"ל והזוהר, קיים כבר בממד רוחני עליון ונברא קודם בריאת העולם, כמבואר ביחזקאל פרק מ' -מ"ח. הוא בבחינת "כתר" – מדרגת שלמות ונצח שאין אחריה חורבן. וכלשון הרמח"ל ב"משכני – עליון" (דף קנ"ז) : "אבל לעתיד, לא די שיהיו דומים, אלא שהבית העליון יתפשט ויגיע למטה, והוא משרז"ל: שמקדש שלישי הוא מעשה ידיו של מקום, כי לא יעקר הבית העליון ממקומו, רק יתפשט ויגיע למטה, ואז יבנה סביבותיו בנין חומרי כאשר לעולם הזה, ויתחבר בנין בבנין להיות אחד, ולא יתפרדו זה מזה", עכ"ל.

כלומר הבית הגשמי יבנה כפשט הרמב"ם ע"י מלך המשיח ועם ישראל בזמנו כפשטו. כדוגמת היחידה החיה שמקיפים לגוף. והנשמה הרוח והנפש בתוך הגוף כן בדיוק בית המקדש העליון הרוחני מתחבר עם גוף גשמי שנבנה גשמית בעולם. וזה האדם, והמלאך ששורה בו השכינה בהתאם לדרגת האדם.

מה נעשה אנו בדורינו שרוצים לפעול לקדום בניין הבית?

תשובה: יחזקאל הנביא שואל שאלה זו את הקב"ה שמצווה אותו ללמד את עם ישראל בעוצמת גלות בבל ואומר שקשה להם ללמוד על מדות בית המקדש למרות שמבשר על הבית העתיד הגואל.

והקב"ה עונה לו שעצם העובדה שעם ישראל ירצו ששכינת עוזנו תצא מגלותה שהוא חורבן ביתה רק אז באותה מידה גם מהשמיים יגאלונו עולמית. וזה פשט חז"ל "רחמנא ליבא בעי" כלומר מעשה שבא עם לב שלם רוצה ה'.

עם זאת אין לי דעה שאוכל להביע בשאר הנושאים, אלא בעניין הלימוד שהוא היסוד עם הדרישה והתפילה והרצון ולא מעבר. כמו שלא עסקנו היכן מקום בית המקדש שכידוע ישנם מס' דיעות חולקות בעניין אלא הלכנו כדעת רוב העולם כשיטת הרדב"ז לגבי מקום המקדש.

מהי המשמעות הרוחנית של בית המקדש השני?

תשובה: בית המקדש השני מסמל מצב של גאולה חלקית ותשובה שאינה שלמה. הוא ביטוי לרצון להתקרב, אך גם לתלות במצב הרוחני של העם. הוא שלב מעבר – גשר בין חורבן לשלמות העתידית.

אם כן לסיכום:

בית המקדש הראשון – השראה גלויה והתאמה מלאה בין שמים לארץ.
בית המקדש השני – מדרגת ביניים: דומה מעט לראשון ומעט לשלישי, אך חסר שלמות והשראת שכינה גלויה.
בית המקדש השלישי – שלמות נצחית בדרגת "כתר", חיבור מוחלט בין העליון לתחתון, וגאולה שאין אחריה חורבן.