בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק כ"א) כָּתַב: וְשַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה קָדִים [מִזְרָח], שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה דַּלְתוֹתָיו סְגוּרִים [ציור 221],

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָיוּ נִפְתָּחִין מֵאֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ"ו א'): "כֹּה אָמַר ה' שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית וְגוֹ'". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשַׁבָּתוֹת וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם וְרוֹאִים אֶת הַדְּלָתוֹת נִפְתָּחִין מֵאֲלֵיהֶן, וְיוֹדְעִים שֶׁבָּא יוֹם הַשַּׁבָּת וּמְקַדְּשִׁים אֶת הַשַּׁבָּת, וְאַחַר כָּךְ הָעֶלְיוֹנִים. וְכֵן בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם וְרוֹאִין אֶת הַדְּלָתוֹת נִפְתָּחִים מֵאֲלֵיהֶם, וְיוֹדְעִים שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה נוֹלְדָה הַלְּבָנָה, וּמְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁסִּימַן רֹאשׁ חֹדֶשׁ מוֹלַד הַלְּבָנָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִים שָׁם וְרוֹאִין אֶת הַדְּלָתוֹת נִפְתָּחִים מֵאֲלֵיהֶם, יוֹדְעִים שֶׁשְּׁכִינָתוֹ שֶׁל הקב"ה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' אֱלֹקֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ" (תהלים פ"ט ט'), "וַיֹּאמֶר אֵלַי ה' הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה וְכוּ'" (יחזקאל מ"ד ב'). מִיָּד כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי אֱלֹהֵיהֶן, וְכֵן לְשֶׁעָבָר וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ"ו ג'): "וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא". עַד כָּאן.

*וְהַשְּׁכִינָה נִכְנֶסֶת מִשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שֶׁנִּפְתָּח מֵאֵלָיו, אֶל הַפִּשְׁפֵּשׁ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַהֵיכָל שֶׁסָּגוּר תָּמִיד [ציור 227], וְנִכְנֶסֶת מִשָּׁם לַהֵיכָל, וְאָז מִשְׁתַּחֲוִים הָעָם.

וְכֵן כָּתַב בְּמִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן [דַּף קצ"ד]: וְעַתָּה אוֹדִיעֲךָ סוֹד אֶחָד שֶׁנִּצְטַוָּה הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל (מ"ו א') בְּשַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה קָדִים. כִּי שַׁעַר הַמִּזְרָח הוּא מְקוֹם עֹצֶם הָאוֹרָה וְהַכֹּחַ הַגָּדוֹל, וְזֶה לֹא יִפָּתַח לַתַּחְתּוֹנִים רַק בְּשַׁבָּת וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ, כִּי מִן הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל [הַהֵיכָל] הוּא יוֹצֵא בְּקַו הַמִּישׁוֹר, וְעַל כֵּן יִהְיֶה סָגוּר וְלֹא יִפָּתֵחַ רַק לַנָּשִׂיא שֶׁהוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כִּי כֹּחוֹ גָּדוֹל, וּמִפְּנֵי רֹב חֲשִׁיבוּתוֹ יִפָּתַח לוֹ הַפֶּתַח הַזֶּה, אֲבָל לֹא לַשְּׁאָר, רַק בְּאֵלּוּ הַשְּׁנֵי יָמִים. וְאוֹמַר לְךָ לָמָּה בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, כִּי בְּאֵלּוּ הַיָּמִים מְקַבֶּלֶת הַשְּׁכִינָה מִן הַתִּפְאֶרֶת אוֹר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי יוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא לְמַטָּה, רַק שֶׁהַשְּׁכִינָה מְקַבֶּלֶת כֹּחַ מִן הַתִּפְאֶרֶת, כֹּחַ חָדָשׁ לְנַהֵג אֶת כָּל חֲיָלוֹתֶיהָ כָּל שְׁלֹשִׁים הַיָּמִים שֶׁהִיא סוֹבֶבֶת בָּהֶם, אַךְ הַשַּׁבָּת הִיא הָעוֹלָה בְּמַעֲלוֹת יוֹתֵר גְּדוֹלוֹת, וְעַל כֵּן בְּאֵלֶּה שְׁנֵי הַיָּמִים יִפָּתַח זֶה הַשַּׁעַר, וְהָעָם בָּאִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הָאוֹר הַגָּדוֹל. [ציור 227]

הַשַּׁעַר יִפָּתַח מֵאֵלָיו

בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק כ"א לעיל) כָּתַב שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְבַד מֵאֲלֵיהֶן בְּשַׁבָּת וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ.

וּבְמִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שֶׁיִּפָּתְחוּ לְבַד, כָּתַב: וְזֶה לֹא יִפָּתַח לַתַּחְתּוֹנִים רַק בְּשַׁבָּת וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַד כָּאן.

*וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה שֶׁכָּתַב בְּמִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן יִפָּתַח וְלֹא כָּתַב יִפָּתְחוּ, רִמֵּז עַל כָּרְחָךְ שֶׁיִּפָּתַח מֵאֵלָיו בְּשַׁבָּת וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ. אֲבָל לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלַנָּשִׂיא כְּשֶׁיָּבוֹאוּ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַחֹל, יִהְיֶה צֹרֶךְ לִפְתּוֹחַ לָהֶם בַּיָּד, וְהַשְּׁעָרִים לֹא יִפָּתְחוּ לְבַדָּם. וְכֵן יוּבַן לְפִי זֶה לָמָּה לֹא הִזְכִּיר מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן שֶׁהַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית יִפָּתַח לְכֹהֵן גָּדוֹל [לְפִי רַשִּׁ"י], כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּנָּבִיא (מ"ד ג'). וְכֵן לֹא הִזְכִּיר שֶׁיִּפָּתַח לַנָּשִׂיא בִּימוֹת הַחֹל, כְּמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בִּמְפֹרָשׁ בַּנָּבִיא (מ"ו י"ב), שֶׁכֵּן אָז הַשְּׁעָרִים לֹא יִפָּתְחוּ לְבַדָּם, אֶלָּא יִפָּתְחוּ בַּיָּד עַל יְדֵי הַשּׁוֹעֲרִים וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּהֶעָרָה א. וּמִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן דִּבֵּר רַק עַל הַזְּמַן שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְבַדָּם מֵאֲלֵיהֶם, וְלֹא כַּאֲשֶׁר יִפָּתְחוּ עַל יְדֵי הַשּׁוֹעֲרִים. *וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה רָמוּז אֶצְלֵנוּ בְּפָסוּק א' שֶׁכָּתוּב: "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ" שֶׁנִּתָּן לְפָרְשׁוֹ שֶׁיִּפָּתֵחַ מֵאֵלָיו לְבַד. [כְּמוֹ בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר].

וְאִלּוּ בְּפָסוּק י"ב כָּתוּב [עַל יְמֵי הַחֹל כְּשֶׁיָּבוֹא הַנָּשִׂיא]: "וּפָתַח לוֹ אֶת הַשַּׁעַר… וְיָצָא וְסָגַר אֶת הַשַּׁעַר", שֶׁמַּשְׁמָעוֹ שֶׁיִּפְתַּח וְיִסְגּוֹר בַּיָּד [לָאו דַּוְקָא הוּא, אֶלָּא הַשּׁוֹעֲרִים הַלְוִיִּם שֶׁבַּשַּׁעַר].